הסדר מותנה בפרקליטות: 1,763 הסדרים שפורסמו ואילו עבירות נסגרות בהם

הסדר מותנה בפרקליטות הוא הליך שבו הפרקליטות סוגרת תיק פלילי בלי כתב אישום, אם החשוד מודה בעובדות ומקיים תנאים שנקבעו. הסדרים אלה מפורסמים באתר פרקליטות המדינה בלי פרטים מזהים. נכון ל-6.11.2026 פורסמו שם 1,763 הסדרים ב-10 יחידות. בדקתי את כל הרשימה, והדף מציג מה עולה ממנה.

פרטים על ההליך

הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד: החשוד מודה בעובדות ומתחייב לתנאים, והתביעה מתחייבת לסגור את התיק. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3042, הפרקליטות רשאית לערוך הסדר בעבירות עוון הנמצאות בטיפולה, ובעבירות נלוות שבטיפול המשטרה. כשמדובר בסמים, הפרקליטות לא תערוך הסדר כל עוד אי אפשר לכלול תוכנית טיפול.

איך התפלגו ההסדרים לפי יחידה

• פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי): 365
• פרקליטות מחוז דרום: 344
• פרקליטות מחוז מרכז: 273
• פרקליטות מחוז צפון: 233
• המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש): 195
• פרקליטות מחוז ירושלים: 162
• פרקליטות מחוז חיפה: 95
• מחלקת הסייבר: 49
• המחלקה הכלכלית: 42

הספירה לפי קוד היחידה במאגר. יתכנו הבדלים קלים בין הסיווג הפנימי של המאגר לבין הנוסח של כל הסדר.

עבירות נפוצות

1. מעשה מגונה (סעיף 348 לחוק העונשין): עבירה שנבחנת לפי נסיבות המעשה וחומרתו. מדובר בעבירה רגישה, והייצוג בה דורש זהירות מיוחדת.
2. קבלת דבר במרמה (סעיף 415): קבלת הטבה, כסף או שירות על ידי מצג שווא. כולל גם ניסיון לקבלת דבר במרמה.
3. זיוף ושימוש במסמך מזויף (סעיפים 418 ו-420): הצגת מסמך מזויף, למשל אישור, תעודה או מסמך רפואי, כדי לקבל הטבה.
4. תקיפה (סעיפים 379 ו-380): תקיפה סתם או תקיפה שגרמה לחבלה, וגם תקיפת שוטר.
5. הטרדה מינית (חוק למניעת הטרדה מינית): התייחסות מבזה או משפילה, הצעות או התנהגות בעלת אופי מיני במסגרת עבודה או בהקשרים אחרים.
6. חבלה ברשלנות ומעשי פזיזות ורשלנות (סעיף 338): אירועים שבהם התנהלות רשלנית גרמה לפגיעה בגוף, לרוב בלי כוונה.
7. הזנחת שמירה על כלי ירייה (סעיף 339(א)): אבדן נשק או השארתו ללא השגחה. ראו הסדר מותנה באבדן נשק.
8. החזקת טובין שסומנו תוך הפרת סימני מסחר: מכירה או החזקה של מוצרים מזויפים במטרה למכור.
9. שוחד והפרת אמונים (סעיפים 290 ו-284): עבירות של עובדי ציבור ובעלי תפקידים, לרוב בנוגע לטובת הנאה או לניצול תפקיד.
10. איומים (סעיף 192): איום בפגיעה בגוף בכוונה להפחיד או להקניט. ראו סגירת תיק איומים.

תנאים אפשריים בהסדר

• תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר, לתקופה שאינה עולה על שנה.
• פיצוי לנפגע העבירה.
• התחייבות להימנע מעבירה, בדרך כלל לתקופה שאינה עולה על שנה.
• השתתפות בתוכנית טיפול, בדרך כלל עד שנה ובמקרים מיוחדים עד 18 חודשים.
• פסילת רישיון נהיגה או הפקדת כלי ירייה, בדרך כלל עד שנה.

התנאים נקבעים בהתאם לעבירה ולנסיבות, ואין בדף הבטחה לתוצאה מסוימת.

הערה: דף זה מבוסס על נתוני סיווג של ההסדרים שפורסמו ועל הנחיית היועמ"ש, ואינו כולל תיאורי מקרים. דוגמאות מפורטות יתווספו לאחר בדיקה ידנית ואנונימיזציה.

איך מתכוננים

כדאי לבדוק את חומר הראיות, להבין אילו עבירות מיוחסות, לבחון טענות הגנה לפני הודאה, ולהכין מסמכים על הנסיבות האישיות. ראו הסדר מותנה, עורך דין פלילי ומחיקת רישום פלילי.

ייצוג בהסדר מותנה בפרקליטות

ייצוג כולל עיון בחומר החקירה, פנייה לפרקליט המטפל, הצגת הנסיבות ובדיקת נוסח ההסדר לפני החתימה. אני מופיע בכל בתי המשפט ומייצג בתיקים פליליים.

ראו גם את הדפים של המחלקות המיוחדות: הסדר מותנה במחלקה הכלכלית בפרקליטות והסדר מותנה במחלקת הסייבר בפרקליטות.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין הסדר מותנה בפרקליטות להסדר מותנה במשטרה?

הסדר במשטרה נערך ביחידת הסדר מותנה בחטיבת התביעות, ובדרך כלל בעבירות קלות יחסית. הפרקליטות עורכת הסדרים בעבירות שבסמכותה, לרוב בתיקים מורכבים או חמורים יותר, לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

האם הסדר מותנה בפרקליטות נחשב הרשעה?

ככלל, תיק שנסגר בהסדר מותנה אינו מסתיים בהרשעה אלא בסגירה בעילה של "סגירה בהסדר". ההסדר מפורסם באתר הפרקליטות בלי פרטים מזהים.

אילו תנאים אפשר לקבוע בהסדר?

לפי הנוהל, תשלום לאוצר או לגורם אחר, פיצוי לנפגע, התחייבות להימנע מעבירה, תוכנית טיפול או פסילת רישיון נהיגה ואפילו הפקדת כלי ירייה. בדרך כלל תקופת התנאים אינה עולה על שנה, ובמקרים מסוימים על 18 חודשים בתוכנית טיפול.

האם כדאי להודות בעובדות?

ההסדר מחייב הודאה בעובדות, ולכן יש לבחון את הראיות ואת טענות ההגנה לפני החתימה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

מוקדם ככל האפשר, לפני שנמסרה הודעה על כתב חשדות או כתב אישום, כדי להציג עמדה ולבדוק את ההתאמה להסדר.

ראו גם: הסדר מותנה | הפרקליטות | תל אביב | מרכז | צפון | חיפה | דרום | ירושלים | מח"ש.