התיישנות של חריגות בנייה

 

התיישנות של חריגות בנייה

התיישנות של חריגות בנייה היא בחלוף 5 שנים מיום ביצוע העבירה. כך שלא ניתן להורות על הריסה של החריגה או עונשין בחלוף תקופה זאת. יחד עם זאת, בפני המחוקק עומדת הדרך להעמיד לדין אדם על שימוש באותה החריגה, דרך עבירה של שימוש חורג, אשר נחשבת כעבירה נמשכת, ובשל אופיה המתחדש מדי יום, לא חלה עליה תקופת התיישנות וניתן לנקוט נגד המבצע הליכים כל עוד השימוש החורג נמשך.

התיישנות עבירות בנייה

מהי התיישנות עבירה?

התיישנות היא עיקרון משפטי הקובע כי לאחר פרק זמן מסוים לא ניתן עוד להעמיד אדם לדין בגין עבירה שבוצעה בעבר. בתחום העבירות, חוק סדר הדין הפלילי קובע תקופת התיישנות לעבירות מסוג "עוון" – עבירות שאינן דורשות הוכחת כוונה מיוחדת או מודעות. במקרה של עבירות בנייה, שהן בדרך כלל עבירות "עוון", לפי סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, תשמ"ב-1982), התקופה להתיישנות היא חמש שנים ממועד ביצוע העבירה.

ציטוט סעיף ההתיישנות

לפי סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי:
"עבירות העוון מתיישנות לאחר חלוף חמש שנים ממועד ביצוע העבירה, אלא אם כן הותאמה ההלכה להתקיימות נסיבות חריגות."
משמעות סעיף זה היא שאם חלפו יותר מחמש שנים ממועד ביצוע עבירת בנייה – כגון בנייה ללא היתר או חריגה מהיתר – לא ניתן להעמיד לדין את מבצע העבירה, מה שמביא לסיום ההליכים הפליליים ולמחיקת כתב האישום.

חריגות בנייה והתיישנותן

הגדרת חריגות בנייה 

חריגות בנייה הן שינויים או תוספות למבנה אשר נעשים בניגוד לתכניות המאושרות או להיתרים שניתנו על פי חוק התכנון והבנייה. דוגמאות לחריגות בנייה יכולות לכלול תוספות שאינן מופיעות בתכניות, שינוי השימוש במבנה או ביצוע עבודות שאין להן אישור רשמי.

ההתיישנות של חריגות בנייה

באופן עקרוני, חריגות בנייה, ככל שעבירה מתבצעת רק פעם אחת או בהסתיימה פעולה מסוימת, מתיישנות לאחר חמש שנים – בהתאם לאותה תקופת התיישנות המוגדרת לעבירות "עוון". כלומר, אם חריגה בוצעה בשנת 2015, לאחר 2020 כבר לא ניתן להעמיד לדין את מבצע החריגה בגינה. משמע חלה התיישנות של חריגות בנייה

עם זאת, קיימות נסיבות בהן יש לבחון את טיב החריגה והאם נחשבת לעבירה חד-פעמית או לעבירה נמשכת.

עבירת שימוש חורג – עבירה נמשכת ללא התיישנות

מהי עבירת שימוש חורג?

עבירת שימוש חורג מתייחסת לשימוש במקרקעין או במבנה באופן שאינו תואם את האישור או התכניות שניתנו. לדוגמה, שימוש בדירה לצורך פעילות עסקית כאשר הדירה הוקצתה למגורים, או הפעלת עסק במבנה ללא היתר מתאים – מהווים עבירות שימוש חורג.

למה עבירת שימוש חורג אינה מתיישנת?

במהותה, עבירת שימוש חורג נחשבת לעבירה נמשכת, כלומר, כל יום שבו השימוש החורג נמשך נחשב לעבירה בפני עצמו. בשל אופייה המתחדש של העבירה, לא חלה עליה תקופת התיישנות – העבירה יכולה להינקט נגד המבצע בכל עת, כל עוד השימוש החורג נמשך.
משמעות הדבר היא כי לעומת עבירות בנייה חד-פעמיות, שאין להן המשך, עבירת שימוש חורג יכולה לגרור הליכים משפטיים גם לאחר תקופה ארוכה, ובכך להוות נטל משפטי מתמיד.

המשמעויות המשפטיות של עבירת שימוש חורג

עבירת שימוש חורג נושאת השלכות משפטיות רחבות, בין אם מדובר בהליכים פליליים ובין אם בהליכים מנהליים. הרשויות יכולות להגיש כתב אישום, להטיל קנסות, להוציא צווים להפסקת השימוש ואף לדרוש הריסת המבנה או שינויו.
לכן, בכל מקרה שבו מתבצע שימוש חורג, יש חשיבות עליונה לבחון את העבירה בצורה מתמשכת ולהבין כי אין עליה התיישנות – כך שהליך משפטי יכול להינקט גם שנים לאחר תחילת השימוש החורג.

המסגרת המשפטית להתיישנות עבירות בנייה

עיקרון ההתיישנות בחוק

עיקרון ההתיישנות נועד להגן על זכויות החשודים בכך שמספק גבולות זמן שבהם ניתן להעמיד לדין עבירות. חוק סדר הדין הפלילי קובע כי עבירות "עוון" מתיישנות לאחר חמש שנים ממועד ביצוע העבירה, מה שמבטיח כי לאחר פרק זמן ממושך, הראיות והתיעוד עשויים להיחלש ולא יוכלו לשרת כבסיס להעמדה לדין.

הבסיס החוקי להתיישנות עבירות בנייה

במקרה של עבירות בנייה, החוק מתייחס למועד ביצוע העבירה – בין אם מדובר בבנייה ללא היתר או בחריגה מהיתר. אם חלפו יותר מחמש שנים ממועד הביצוע, לא ניתן עוד להעמיד לדין את המבצע.
לכן, בעת הגשת תלונה או בעת קיום הליך משפטי, יש לשים לב למועד הביצוע ולוודא כי הוא נמצא בתוך מסגרת ההתיישנות הקבועה בחוק.

ציטוט החוק

כפי שנאמר בסעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי:
"עבירות העוון מתיישנות לאחר חלוף חמש שנים ממועד ביצוע העבירה."
סעיף זה מהווה את הבסיס להתיישנות עבירות בנייה, ומבטיח כי הליכים משפטיים יהיו מבוססים על ראיות עדכניות ואמינות.

טיפול משפטי לעבירות בנייה – דוגמה מעשית

רקע למקרה

נניח כי בעל נכס הוגש נגדו כתב אישום בגין בנייה בלתי חוקית שבוצעה בשנת 2014, הכוללת חריגה מהיתר בנייה שניתן לו. במקרה זה, עו"ד עמנואל טראץ, המתמחה בעבירות תכנון ובנייה, נדרש לבחון את התיעוד והראיות.

הפעולות שננקטו

1. בדיקת התיעוד והראיות:
   עו"ד טראץ אסף את כל המסמכים הרלוונטיים – תכניות בנייה, היתרים קיימים, צילומים ותיעוד עדויות – והראה כי העבירה בוצעה בשנת 2014.

2. הצגת טיעוני ההתיישנות:
   בהתבסס על סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי, נטען כי חלף יותר מחמש שנים ממועד ביצוע העבירה, ולכן אין בסיס להעמדה לדין.

3. הגשת בקשה לביטול כתב האישום:
   על בסיס הטיעונים המשפטיים והראיות המוצגות, עו"ד טראץ הגיש בקשה לבטל את כתב האישום, כטענה מקדמית, וכתב האישום בוטל. 

4. החלטת בית המשפט:
   בית המשפט קיבל את הטענה המקדמית להתיישנות, ובכך נמחק כתב האישום. מקרה זה מדגים את חשיבות ההכנה המשפטית והבנת מסגרת ההתיישנות בעבירות בנייה.

מסקנה מהטיפול המשפטי

מקרה זה ממחיש את הצורך בליווי משפטי מקצועי, אשר יכול לזהות ולהביא להצלחת טיעוני ההתיישנות, ובכך לחסוך בעלויות משפטיות מיותרות ולהבטיח את זכויות הנפגעים.

לעתים, ניתן למנוע הגשת כתב אישום עוד בשלב של השימוע. וזה יחסוך הליך משפטי והוצאות רבות עבור הנאשם.

אפשרויות להכשיר חריגות בנייה

כאשר מתמודדים עם חריגות בנייה – כלומר, ביצוע פעולות בנייה שאינן מוסדרות כדין – עומדות בפני בעלי הנכסים שתי אפשרויות עיקריות להסדרת המצב:

אפשרות 1: הגשת בקשה להיתר בנייה בדיעבד

מהות התהליך:

• פנייה לוועדה המקומית:
  על בעל הנכס להגיש בקשה רשמית לוועדה המקומית לתכנון ובנייה להסדרת החריגה.

• תיעוד מלא:
  הבקשה תכלול כל הראיות – תמונות, תרשימים, חוות דעת מקצועיות – המעידות על קיום החריגה.

• התאמה לתכניות:
  על בעל הנכס להציג כיצד החריגה נובעת ממצב קיים, ולבקש להסדיר אותה כך שתהיה תואמת לתכניות המאושרות.

• משא ומתן מול הרשויות:
  לעיתים יש לשאת במשא ומתן עם גורמי הרישוי וההתכנון כדי לקבל את ההיתר בדיעבד.

יתרונות:

• הסדרת המצב החוקית:
  קבלת היתר בנייה בדיעבד מסדירה את המצב ומאפשרת שימוש חוקי במבנה, מה שמונע הליכים משפטיים עתידיים.

• שמירה על שווי הנכס:
  הסדרת החריגה עשויה למנוע ירידה בערך הנכס ולהבטיח גישה למשכנתא ושינויים עתידיים במבנה.

אתגרים:

• סיכויי דחייה:
  ייתכן כי הבקשה תידחה אם החריגה מהותית או שאינה ניתנת להסדרה על פי התקנות.

• הליך ממושך:
  לעתים התהליך עשוי להימשך לאורך זמן, דבר שעשוי לגרום לבעיות נוספות במידה והמצב משפיע על זכויות השכנים.

אפשרות 2: הריסת החריגה

מהות התהליך:

• פנייה לרשות המקומית:
  במידה ואין אפשרות להסדיר את החריגה באמצעות היתר בנייה בדיעבד, ניתן לבצע הריסה ולהזמין את הרשות על מנת לאשר כי החריגה הוסרה. 

• בדיקה טכנית:
  הרשות תערוך בדיקה מקצועית על ידי מהנדסים ומפקחים כדי לוודא שהחריגה שהפריעה, הוסרה.

• ביטול צו הריסה או ביטול הליכים:
  לאחר הסרת החריגה, יש לפעול מול הרשות לביטול ההליכים.

יתרונות:

• פתרון חד-משמעי:
  הריסת החריגה מבטיחה הסרת הפעולה הבלתי חוקית ומחזירה את המצב לקדמותו.

• הפחתת סיכונים בטיחותיים:
  במקרה של חריגה המסכנת את הבטיחות, הריסה מונעת נזק ישיר לבני אדם ולרכוש.

• הפחתת הליכים משפטיים עתידיים:
  הסרת החריגה מסירה את הסיכון להמשך הליכים משפטיים הקשורים לעבירה.

אתגרים:

• עלות כלכלית:
  הריסת החריגה עלולה להיות כרוכה בהוצאות כספיות גבוהות, הן עבור ההריסה והן עבור שיקום הנכס.

• פגיעה בערך הנכס:
  במקרים מסוימים, הריסת חלק מהמבנה עלולה להוביל לירידה בערך הנכס.

• סיכונים משפטיים:
  אם לא מתנהלים לפי הנהלים והתקנות, ייתכן שגם במקרה זה בעל הנכס ייתקל בהליכים משפטיים או תביעות מצד דיירים או גורמים נוספים.

• הסרת החריגה לא תמיד תסיר את כל ההליכים המשפטיים, ותבטל כתב אישום שהוגש. לכן יש לפעול עם עורך דין על מנת שיתדאג למזער את הנכס ולהסיר את ההליכים המשפטיים.

מסקנות והמלצות

האם עבירות בנייה מתיישנות?

עבירות בנייה – כגון בנייה ללא היתר או חריגות בנייה – מתיישנות לאחר חלוף חמש שנים ממועד ביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי. משמעות הדבר היא שלא ניתן להעמיד לדין אדם בגין עבירה שבוצעה לאחר תום התקופה החוקית.
לעומת זאת, עבירות שימוש חורג אינן מתיישנות, כיוון שהן נחשבות לעבירה נמשכת – כל יום שבו השימוש החורג נמשך מהווה עבירה בפני עצמו, ולכן ניתן להעמיד לדין בגינה בכל עת.

חשיבות הליווי המשפטי

התמודדות עם עבירות בנייה וחריגות בנייה דורשת ידע משפטי וטכני רב. הליווי המשפטי על ידי עורך דין שמתמחה בחריגות בניה, כמו עו"ד עמנואל טראץ, חיוני:

• הוא מבטיח ניתוח מעמיק של התיעוד והראיות.

• מאפשר בניית טיעונים משפטיים מבוססים להוכחת ההתיישנות.

• מסייע בניהול משא ומתן מול רשויות התכנון והבנייה.

• מספק פתרונות יצירתיים להסדרת החריגה – בין אם באמצעות היתר בנייה בדיעבד ובין אם באמצעות הריסה והסרת ההליכים המשפטיים.

דוגמה לטיפול משפטי מוצלח – התיישנות של חריגות בנייה

במקרה טיפוסי, הוגש כתב אישום נגד בעל נכס בגין בנייה בלתי חוקית שבוצעה בשנת 2014. עו"ד עמנואל טראץ בחן את התיעוד, בדק את התכניות והצילומים, והראה כי חלף הזמן המוגדר בחוק להתיישנות – חמש שנים.

באמצעות טיעונים משפטיים מתקדמים והתבססות על סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי, הצליח עו"ד טראץ להוכיח בפני בית המשפט כי אין בסיס להעמדה לדין. כתוצאה מכך, הגיע עו"ד טראץ להסכמה עם ב"כ התובע של הרשות לביטול כתב אישום והפסקת ההליכים המשפטיים. עוד הגיעו הצדדים באשר לאי עמידה על עבירה של שימוש חורג.

מקרה זה ממחיש את החשיבות בייעוץ משפטי מקצועי, שיכול להוביל להצלחות משפטיות משמעותיות ולהגן על זכויות בעלי הנכסים.

בחירת המסלול להסדרת החריגה – היתר בנייה או הריסה

בעת טיפול בחריגות בנייה, על בעל הנכס לשקול את שתי האפשרויות העיקריות להסדרת המצב:

1. הגשת בקשה להיתר בנייה בדיעבד:

   • הליך זה מאפשר להסדיר את החריגה כחלק מהתכניות המאושרות.

   • יש להצטייד בתיעוד מלא, להגיש חוות דעת מקצועיות ולהתאים את הבקשה לנהלים ולתקנות.

   • היתר בנייה בדיעבד מעניק למבנה מעמד חוקי, מה שמונע הליכים משפטיים עתידיים ומקטין את הסיכון להטלת קנסות כבדים.

   • יודגש שאם יש הליך מתנהל, הכשרת החריגה לא מחייבת הפסקת ההליך, אולם תוביל למיתון הענישה.
     
     

2. הריסת החריגה:

   • במידה ואין אפשרות להסדיר את החריגה באמצעות היתר בנייה, יש לשקול את הריסת החלק הבלתי חוקי.

   • הליך זה נועד להסיר את החריגה ולשחזר את המצב המקורי של המבנה.

   • הריסת החריגה, למרות העלויות הכרוכות בה, מבטיחה שהמבנה יהיה בטוח ושלא יופעל שימוש חורג שעלול לגרום לנזק.

   • יש לזכור כי הריסת החריגה לא תמיד תפסיק את ההליך המשפטי שכבר מתנהל.

המלצות לסיום

בעת התמודדות עם עבירות בנייה וחריגות בנייה, יש להקפיד על ביצוע הפעולות הבאות:

• תיעוד מדויק: הקפידו לתעד כל פרט מהעבירה – צילומים, תרשימים, מסמכים רשמיים ועדויות – על מנת לשקף נכונה את המצב המשפטי. 

• ייעוץ משפטי מוקדם: פנו לעורך דין מומחה בתחום, כמו עו"ד עמנואל טראץ, אשר יבחן את המקרה וילווה אתכם בכל שלב – מהגשת התלונה ועד לסיום ההליך. ככל שמגיעים לעורך הדין בשלב מוקדם יותר, הדבר יחסוך בעלויות ועוגמת נפש.

• בחירת המסלול להסדרת החריגה: שקלו את שתי האפשרויות – הגשת בקשה להסדרת החריגה באמצעות היתר בנייה בדיעבד או הריסת החריגה – בהתאם למצב הנכס, להיבטים הכלכליים ולסיכויי ההצלחה המשפטיים.

• פעולה מהירה: ככל שהמעשה מתמשך או שהעבירה נחשבת לעבירה נמשכת, כך חשוב לפעול בהקדם על מנת להימנע מהליכים משפטיים עתידיים ולהבטיח את שמירת זכויותיכם.

סיכום

עבירות בנייה והתיישנותן מהווים נושא מורכב ומשמעותי בתחום התכנון והבנייה. לפי סעיף 9(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי, עבירות "עוון" מתיישנות לאחר חמש שנים ממועד ביצוע העבירה – מה שמבטיח כי לאחר פרק זמן מסוים לא ניתן להעמיד לדין אדם בגין עבירה שבוצעה בעבר. חריגות בנייה, אם הן מהוות עבירה חד-פעמית, מתיישנות בהתאם לאותה תקופה. לעומת זאת, עבירות שימוש חורג אינן מתיישנות, כיוון שהן מהוות עבירה נמשכת – כל יום שבו השימוש החורג נמשך מהווה עבירה בפני עצמו.

על בעלי הנכסים והמתלוננים להבין את ההשלכות המשפטיות של העבירות, להצטייד בתיעוד מלא ולהיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, כגון עו"ד עמנואל טראץ, אשר עם נסיונו הרב הצליח להוכיח במקרים רבים כי העבירות שהתבצעו לפני יותר מחמש שנים התיישנו, והביא למחיקת כתב האישום.
כמו כן, במקרה של חריגות בנייה קיימות שתי אפשרויות עיקריות להסדרת המצב: הגשת בקשה להסדרת החריגה באמצעות היתר בנייה בדיעבד או הריסת החריגה – כל אחת מהאפשרויות דורשת בדיקה משפטית מעמיקה והתייחסות להיבטים הכלכליים והבטיחותיים.

בסופו של דבר, ההבנה המדויקת של מסגרת ההתיישנות והתהליכים המשפטיים הינה חיונית להצלחת הטיפול בעבירות בנייה ולשמירה על זכויות הציבור והפרט. אם אתם מתמודדים עם בעיות בתחום, אל תהססו לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ולהפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותכם על מנת להבטיח פתרון יעיל והוגן.

המאמר הזה נועד לספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי. כל פנייה לייעוץ משפטי צריכה להיעשות בהתחשב במצב הספציפי של כל מקרה ובייעוץ של עורך דין מומחה.