גיוס למשטרה – הליך המיון והגיוס | ערעור על גיוס למשטרה

גיוס למשטרה הוא תהליך מסודר, מורכב הכולל שלבים רבים שנועדו להבטיח כי המועמדים המתקבלים לשירות הם בעלי כשירות מקצועית, גופנית, רפואית, ביטחונית ותעסוקתית ראויה ומתאימה לשירות במשטרה. במאמר זה נסקור את הליך הגיוס למשטרה, נפרט את שלבי התהליך – כולל יום המיון, מרכזי הערכה, בדיקות יחב"ם, ועדת ר"פ ווועדת תב"ן – ונבחן את אפשרויות הערעור על החלטות הגיוס, תוך התייחסות למומחיותו של עורך הדין עמנואל טראץ בערעורים בתחום.

המדריך

מדריך מתבסס על נוהל 01.01.04 (אמ"ש) של משטרת ישראל, אשר פורסם ב-30/05/2023, וכולל את כל ההליכים והבדיקות המפורטות. נסקור את תהליך הגיוס מהגשת המועמדות ועד להחלטת הגיוס הסופית, ונציג פירוט על יום המיון והמרכיבים שבו, כמו גם הסבר על ועדות ההערכה והבדיקה השונות. בנוסף, נדון בהליך הערעור, התנאים שבהם מועמד עשוי להידחות ואילו אמצעים משפטיים זמינים לערעור על החלטות אלה.

 

גיוס למשטרה – מטרת הגיוס והליך המיון

רקע כללי – גיוס למשטרה

הגיוס למשטרת ישראל מהווה תהליך מחמיר שמטרתו להבטיח שהמועמדים הנבחרים עומדים בכל קריטריוני הסף הנדרשים – החל מאזרחות ישראלית, גיל מינימלי (18 שנים ומעלה), כשירות גופנית ורפואית, השכלה תיכונית מלאה, ועד התאמה ביטחונית ותעסוקתית. המטרה היא לסנן מועמדים שלא עומדים בסטנדרטים ולבחור את אלה המתאימים ביותר לשירות במשטרה.

 

שלבי הגיוס המרכזיים – גיוס למשטרה

תהליך הגיוס כולל מספר שלבים:

• הגשת מועמדות: מועמדים המעוניינים להתגייס מגישים את מועמדותם דרך האתר הרשמי של מחלקת הגיוס, כולל קורות חיים ומסמכים תומכים.

• בדיקת מועמדות טרום הליך המיון: בבדיקה ראשונית נבדקים נתוני המועמד, רקע פלילי, רישומים מנהליים, השכלה וכשירות רפואית.

• זימון ליום המיון: מועמדים שעומדים בתנאי הסף מזומנים ליום המיון, בו הם יעברו סדרה של מבחנים ומבדקים.

• יום המיון: ביום זה נערכים מבחני עברית (דפ"ר וכתיב), מבחנים פסיכוטכניים, בדיקות כושר גופני, בדיקות רפואיות וראיונות אישיים.

• מרכזי הערכה (גיבושון): מועמדים שעברו את יום המיון מועברים למרכזי הערכה, מבצעים גיבושון לצורך בדיקת התאמה ממוקדת לתפקיד אליו המועמד ביקש להתמיין, ישנם גיבושונים ייעודיים ומורחבים שעשויים לקחת מספר ימים או שבועות, שנערכים ליחידות מיוחדות או תפקידי קצונה.

• ראיון קב"ט: המועמד עובר ראיון עם קב"ט. המידע שמתקבל בראיון קב"ט נבחן במסגרת בדיקת התאמה תעסוקתית. במידה והמועמד נפסל, הוא רשאי לערער על החלטת הפסילה תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

• קבלת החלטה: בסיום כל השלבים מתקבלת החלטת הגיוס, ובה הודעה נמסרת למועמד האם הוא נקלט לשירות או נדחה.

•  

 יום המיון – פירוט מלא של מרכיביו

יום המיון הוא השלב המרכזי והקשה בתהליך הגיוס. ביום זה נבחנות יכולות שונות של המועמד, כאשר כל אחד מהמרכיבים מביא תמונה כוללת של התאמתו לשירות במשטרה.

 

מבחני עברית – דפ"ר וכתיב במסגרת הליך גיוס למשטרה

• מבחן דפ"ר (דקדוק, פענוח והבנת הנקרא): מבחן זה בודק את יכולתו של המועמד להבין טקסטים בעברית, לקרוא ולהבין הוראות ומסמכים. ציוני המעבר במבחן זה הם חלק מהקריטריונים שעליהם מתבססת הערכת המועמד.

• מבחן כתיב: המבחן נועד לבדוק את יכולת הכתיבה של המועמד בעברית, תוך הקפדה על דיוק, בהירות ויכולת ביטוי. אם ציוני הכתיב אינם עומדים בדרישות, ייתכן ויידרש המועמד לעבור מבחן חוזר.

 

מבחנים פסיכוטכניים ופסיכולוגיים

• מבחנים פסיכוטכניים: סדרה של מבחנים שמטרתם להעריך את יכולות החשיבה, קבלת ההחלטות, פתרון בעיות והסתגלות למצבים של לחץ. מבחנים אלו מספקים תמונה של האופי והיכולת האישית של המועמד.

• מבחנים פסיכולוגיים: נועדו לבדוק את המאפיינים האישיותיים של המועמד, כולל יציבות רגשית, יכולת עבודה בצוות ועמידה באתגרים. תוצאות מבחנים אלו משמשות להערכת ההתאמה לתפקיד במשטרה.

 

בדיקת כושר גופני

המבחנים הפיזיים נערכים במטרה לבדוק את הכושר הגופני של המועמד. הם כוללים ריצות, תרגילים למדידת כוח וסיבולת, ובדיקות כושר אחרות. תוצאות מבחני הכושר משמשות לאישור יכולתו של המועמד להתמודד עם האתגרים הפיזיים שדורש התפקיד.

 

בדיקות רפואיות

המועמדים נבדקים על ידי רופא משטרתי שמוודא כי הם כשירים מבחינה רפואית לשרת כשוטרים. הבדיקה כוללת בדיקה כללית, ובמקרים מסוימים, בדיקות מיוחדות בהתאם לדרישות התפקיד.

 

בדיקת יחב"ם – התאמה תעסוקתית לשירות במשטרה

בדיקת יחב"ם מתבצעת על ידי היחידה לביטחון מידע במשטרה, ומטרתה להעריך את התאמתו התעסוקתית של המועמד לשירות במשטרה מבחינת נגישותו למידע רגיש, אישי ומסווג.  במסגרת בדיקה זו נבדקים גורמי סיכון אשר הוגדרו כמצריכים בדיקה ביניהם נמנים עבר פלילי, קשר עם גורמים עבריינים, שימוש בחומרים פסיכאקטיביים, עניינים כלכליים, רישומים משטרתיים, עבר משמעתי, אמינות ועוד.  בדיקה זו חשובה כדי להבטיח שהמועמד שיחשף למידע רגיש ומסווג, לא יחשוף את המידע ולא יגרום נזק לארגון.

ועדת תב"ן – תקופה בלתי נמנית

כאשר מועמד ריצה מאסר בכלא צבאי, או שיש לחובתו תקופה ב "תקופה בלתי נמנית" אשר יש בה להשפיע על עתיד שירותו והתנהגותו, תבחן תקופה זו, והסיבות שהובילו את המועמד לבצע עבירות משמעת שהובילו אותו לשבת בכלא. 

ראיון האישי (רמ"ה)

במהלך יום המיון, מועמדים עוברים ראיון אישי עם מאבחן במחלקת הגיוס, הנקרא "רמ"ה". ראיון זה מאפשר להעריך את התאמת המועמד לשירות במשטרה מבחינה אישית ומקצועית. המראיין בודק את המוטיבציה, נסיבות החיים והכישורים האישיים של המועמד, תוך התבססות על נתונים שהתקבלו במבחנים הקודמים.

 

מרכזי הערכה – שלב ההעמקה בהערכת המועמדים לגיוס למשטרה

לאחר יום המיון, מועמדים שעברו את השלבים הראשוניים מועברים למרכזי הערכה, בהם נבחנת התאמתם לתפקידי קצונה ותפקידים מיוחדים במשטרה.במידה והמועמד לא קיבל ציון מספיק בגיבושון יש לבחון ייצוג משפטי בהליך ערעור על גיבושון למשטרה.

 

מרכז הערכה לתפקידי קצונה

במרכז זה מועמדים הנבחרים לתפקידי קצונה עוברים הערכות מתקדמות הכוללות מבחנים נוספים, ראיונות והתאמות מקצועיות. ציוני המעבר במרכז זה מבוססים על קריטריונים מוגדרים מראש, כגון יכולות מנהלתיות, כישורי הנהגה והערכת ביצועים אישיים. ציוני המעבר הם חיוניים לקבלת החלטה סופית לגבי קצונה.

 

מרכז הערכה למגזרים מיוחדים

מועמדים לתפקידים במערכים מיוחדים או לתפקידי ניהול במגזר הייעודי מועברים למרכזי הערכה ייעודיים, בהם נעשית הערכה מעמיקה בהתאם לדרישות המקצועיות המיוחדות. כאן נבחנים גם מיומנויות טכניות, יכולת קבלת החלטות תחת לחץ והסתגלות למצבים מיוחדים.

 

ערעור על גיוס למשטרה 

רקע להליך ערעור על גיוס למשטרה

לא כל מועמד המגיש את מועמדותו לגיוס מתקבל באופן מיידי. במקרים בהם מועמד נדחה או שיש חוסר בהירות בהחלטות הגיוס – בין אם בשל ציוני המעבר, תוצאות בדיקת יחב"ם, החלטות ועדת ר"פ או ועדת תב"ן – ניתן להגיש ערעור. הערעור מהווה את הדרך המשפטית לאתגר את ההחלטות, לתקן טעויות ולבקש בחינה מחודשת של המועמד.

תנאים וסיבות לדחיית מועמד במסגרת הליך המיון והגיוס למשטרה

על פי הנוהל, מועמד יכול להידחות אם:

• אינו עומד בציוני המעבר במבחני העברית או הכתיב.

• לא עומד בתנאי הכושר הגופני או הכשירות הרפואית כפי שנבדקו.

• קיומם של רישומים פליליים, תקופה בלתי נמנית, רישומים משמעתיים, רישומים מנהליים או פסילה על ידי קב"ט (יחב"ם ).

• אי מעבר גיבושון (מרכז הערכה).
• אי עמידה בתנאי ההשכלה או ההתאמה המקצועית לתפקיד.

 

הליך הגשת הערעור לגיוס למשטרה

ההליך להגשת ערעור מתבצע כדלקמן:

• הגשת פנייה בכתב: המועמד שדוחה את החלטת הגיוס מגיש ערעור בכתב תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. בערעור יש לפרט את הסיבות לערעור, לצרף מסמכים תומכים ולהסביר מדוע ההחלטה אינה משקפת את יכולותיו.

• בדיקת הערעור על ידי ועדה או גורם מוסמך: הערעור יישמע וייבחן על ידי ועדת ערעור או גורם מוסמך הקבוע בנוהל. במסגרת זו תיבדק כל המידע, ציוני המבחנים, נתוני בדיקות הביטחוניות והרישום הפלילי.

• החלטה סופית: לאחר סיום בדיקת הערעור, מתקבלת החלטה סופית. במידה והערעור מתקבל, המועמד עשוי לקבל הזדמנות לעבור הליכים חוזרים או לשנות את תוצאות המבחנים.

מומחיות בערעור על גיוס למשטרה  – עורך הדין עמנואל טראץ

התמחות בערעורים על גיוס למשטרה

עו"ד עמנואל טראץ מתמחה בערעורים על גיוס למשטרה. הוא מסייע למועמדים בערעורים על:

• החלטות מרכזי הערכה ("גיבושון"): עורך דין טראץ' סוקר את קריטריוני ההערכה, את ציוני המעבר, ומזהה פערים או טעויות שעשויות להשפיע על החלטת הגיוס.

• בדיקת יחב"ם: עורך דין טראץ', מייעץ ומסייע בהגשת ערעור מקצועי על החלטות בדבר קביעת אי התאמה תעסוקתית לשירות במשטרה.

• ועדת ר"פ: עורך דין טראץ', בודק את הרישומים הפליליים והמשטרתיים של המועמד, ובמידת הצורך, מבצע פעולות לתיקון הרישום,

•  מחיקת תיקים פליליים ומגיש ערעור על החלטות ועדת ר"פ, תוך התמקדות בטעויות או בחוסר עדכניות של הנתונים.

• ועדת תב"ן: עורך דין טראץ', מדייק את הנתונים הצבאיים ומגיש מידע נוסף ועדכני לגבי התקופה הבלתי נימנית, וטענות על שום מה ניתן לגייסו למשטרה בעת הזו.

 

 

 מסקנות

תהליך הגיוס – מסגרת כוללת

הליך הגיוס למשטרת ישראל הוא מערכת מורכבת שמטרתה להבטיח שכל מועמד הנבחר הוא בעל הכישורים, הכושר וההתאמה לשירות במשטרה. התהליך כולל:

• הגשת מועמדות ובדיקת מועמדות טרום הליך,

• יום המיון – הכולל מבחני עברית, כתיב, מבחנים פסיכוטכניים, בדיקות כושר גופני, בדיקות רפואיות, בדיקת יחב"ם, וראיונות,

• העברה למרכזי הערכה לתפקידים מיוחדים וקצונה,

• בחינה והחלטה של ועדות שונות (ר"פ, תב"ן ועוד).

הליך הערעור – הזדמנות לשינוי ההחלטה

אם מועמד נדחה, קיימת אפשרות להגיש ערעור תוך 30 יום, הכולל הערכת כל השלבים בתהליך. הערעור מאפשר להציג טיעונים מבוססים, לתקן טעויות או אי התאמות, ובמידת הצורך, לבקש מבחן חוזר. הערעור יכול להתמקד במרכיבים שונים של התהליך – ציוני "גיבושון", בדיקות יחב"ם, החלטות ועדת ר"פ או ועדת תב"ן.

 

חשיבות הייעוץ המשפטי בערעורים

התהליך המשפטי בהגשת ערעור הוא קריטי, במיוחד במקרים מורכבים בהם מועמד נפגע מערכיות ההערכה בגלל טעויות בבדיקות או הערכות לא מדויקות. עו"ד עמנואל טראץ, המתמחה בערעורים על גיוס למשטרה, מספק ליווי מקצועי ואישי שמטרתו להבטיח כי לכל מועמד תהיה הזדמנות לקבל החלטה הוגנת. מומחיותו כוללת:

• ערעורים על החלטות מרכזי הערכה ("גיבושון"),

• ערעורים על בדיקת יחב"ם, תוך התייחסות לתקופת "תב"ן" (תקופה בלתי נמנית),

• ערעורים על החלטות ועדת ר"פ, כאשר נבדקות טעויות ברישום הפלילי והמנהלי,

• ערעורים על החלטות ועדת תב"ן, כולל מועמדים עם רקע של עבירות משמעת.

חשיבות הערעור והתהליך המשפטי

כל מועמד שחש כי ההחלטה שקיבלו אינה משקפת את יכולותיו או נגרמה בעקבות טעויות בפעילות הבחינה, צריך לדעת כי יש לו את הזכות להגיש ערעור. הערעור חייב להיות מוגש בתוך 30 יום, תוך צירוף כל המסמכים התומכים והטיעונים המשפטיים הנדרשים. הליך הערעור מאפשר בחינה מחודשת של ההחלטה, ויכול להוביל לשינוי או לתיקון בתוצאה הסופית.

 מסקנות והמלצות

• הבנה מעמיקה: על כל מועמד לעבור את תהליך הגיוס בצורה מקצועית ומסודרת, להכיר את שלבי המיון, את מרכיבי יום המיון ואת תפקיד ועדות הבדיקה השונות.

• זכויות לערעור: אם תתקבל החלטה שאינה לטובתכם, יש להגיש ערעור תוך 30 יום עם כל המסמכים התומכים והטיעונים המשפטיים.

• ייעוץ משפטי: קבלת ליווי משפטי מקצועי בערעורים, ובמיוחד באמצעות עו"ד עמנואל טראץ, יכולה לשנות את מסלול ההחלטה לטובת המועמד.

• שקיפות והגינות: התהליך מבוסס על נהלים ברורים שנועדו להבטיח שקיפות והגינות בכל שלב, אך לעיתים ייתכן כי טעויות או אי הבנות עלולות להתרחש – והערעור מהווה את הזדמנות לתיקון.

לסיכום, גיוס למשטרה הוא תהליך מורכב הדורש ריכוז, הכנה מדויקת וליווי מקצועי. ערעור על החלטות גיוס הוא זכות חשובה שמאפשרת למועמד לקבל בחינה מחודשת ולהבטיח כי ההחלטות מתקבלות באופן שמבטיח את איכות השירות הביטחוני והמקצועי של המשטרה. במידה ואתם נתקלים בקשיים בתהליך, אל תהססו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי, אשר יוכל לסייע לכם להגיש ערעור מוצלח ולהבטיח את זכויותיכם במערכת הגיוס.