דין משמעתי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – ייצוג סטודנט וסיום הליך בענישה מקלה של התנדבות

תוכן עניינים

5/5 - (3 הצבעות)

דין משמעתי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – ייצוג סטודנט וסיום הליך בענישה מקלה של התנדבות

מאת: עו"ד ונוטריון עמנואל טראץ

מבוא: סדר ציבורי, משמעת והצורך בייצוג מקצועי

מוסדות להשכלה גבוהה, ובהם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אינם רק בתי ספר להקניית ידע; הם קהילות חינוכיות המופקדות על שמירת הסטנדרטים האקדמיים, היושרה והסדר הציבורי. מצופה מהסטודנטים לנהוג בכבוד, באחריות ובצייתנות להוראות האוניברסיטה, הן בתחומי הקמפוס והן מחוצה לו.

במקרים שבהם ההתנהלות חורגת באופן משמעותי מכללי האתיקה והסדר, נדרשות רשויות המשמעת לפעול להטלת סנקציה הולמת. המקרה המפורט במאמר זה הוא דוגמה להליך משמעתי חמור שאינו נוגע להונאה אקדמית קלאסית, אלא לעבירות של פגיעה בסדר הציבורי, ברכוש ואי-ציות להוראות – מעשים שעלולים היו להסתיים ב"גזר דין מוות אקדמי" בדמות הרחקה בפועל מהלימודים.

הסטודנט הנדון, אשר עמד בפני בית הדין המשמעתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יוצג על ידי עורך דין ונוטריון עמנואל טראץ. באמצעות אסטרטגיה משפטית ממוקדת, אשר התבססה על לקיחת אחריות מיידית וניהול משא ומתן להסדר טיעון, הושגה תוצאה מיטבית: המרת עונש הרחקה אפשרי בעונש שיקומי של שירות לתועלת הציבור (התנדבות), שהבטיח את המשך לימודיו. ניסיונו המקצועי של עו"ד עמנואל טראץ בייצוג סטודנטים בהליכי דין משמעתי מול המוסדות האקדמיים היה קריטי להשגת הסדר המיטיב.

2. הקובלנה המשמעתית: תיאור האירועים החמורים

ההליך המשמעתי החל בהגשת קובלנה מטעם התובע האוניברסיטאי (המזכיר האקדמי, פרופ' אריאל פלדשטיין, שיוצג על ידי עו"ד אלמוג סלע מהלשכה המשפטית) נגד הסטודנט, שהיה קבוע לדיון בפני מותב בית הדין המשמעתי (אב בית הדין- פרופ' חיים הימס; שופט – פרופ' אן ברנהיים; שופט – מר אבי בן הלל).

הקובלנה, המפורטת בנספחים המשפטיים, תיארה שרשרת אירועים חמורים שהתרחשו ביום 23.5.13 והיוו הפרה בוטה של תקנון המשמעת של האוניברסיטה. מדובר היה במעשים שבוצעו יחד עם סטודנטים נוספים, אך כובד האחריות הוטל גם על הסטודנט הנדון.

א. פירוט ארבעת המעשים המרכזיים:

נטילת מטף כיבוי אש ללא רשות: האירוע החל כאשר הסטודנטים נכנסו למסיבה שהתקיימה במרכז הספורט הסמוך לאוניברסיטה ונטלו משם, ללא רשות, מטף כיבוי אש. מעשה זה הוא חמור בשל הסרת ציוד בטיחות חיוני והעובדה שמדובר ברכוש שאינו שלהם.
כניסה לשטח האוניברסיטה שלא כדין (התפרצות): בהמשך לאירוע הראשון, הגיעו הסטודנטים לשער הכניסה לאוניברסיטה (אזור גשר מקסיקו) בשעה 19:55. הם התפרצו אל תוך השער ופעלו באופן אקטיבי כדי למנוע את סגירתו על ידי המאבטח. התנהלות זו יצרה עימות ישיר עם אנשי הביטחון.
פריקת מטף כיבוי האש בשטח האוניברסיטה: בשיאה של התקרית, הסטודנטים פרקו את מטף הכיבוי בשטח האוניברסיטה, ככל הנראה מתוך מעשה קונדס פרוע. מעשה זה גרם נזק, לכלוך והפרה חמורה של הסדר הציבורי והבטיחות בקמפוס.
התנהגות לא הולמת ואי-ציות להוראות: במהלך האירוע, עובד מחלקת הביטחון (המתלונן, קפל אבי) דרש מהסטודנט להזדהות. הסטודנט סירב להציג תעודה מזהה ואף ניסה "לטייח את האירוע", תוך ניסיון לשכנע את המאבטח שלא להגיש תלונה משטרתית. התנהלות זו נתפסה כהתנהגות בלתי הולמת ואי-ציות לרשות מוסמכת של האוניברסיטה.

ב. סעיפי העבירה על פי תקנון בן-גוריון:

הקובלנה ייחסה לסטודנט עבירות משמעת חמורות מכוח תקנון משמעת סטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב:

סעיף 8.1.2: פגיעה בכבודה של האוניברסיטה או בכבודם של עובדיה – בגין סירוב הסטודנט להזדהות והתנהלותו מול איש הביטחון.
סעיף 8.1.4: פגיעה ברכושה של האוניברסיטה – בגין נטילה ופריקה של מטף כיבוי האש.
סעיף 8.2.2: אי-ציות, או סירוב לציית להוראות של הרשויות המוסמכות של האוניברסיטה – בגין ההתפרצות לשער והסירוב להזדהות.

3. הדין המשמעתי: מסגרת נורמטיבית ואפשרויות הענישה

העבירות שיוחסו לסטודנט, בהיותן שילוב של פגיעה ברכוש, שיבוש הסדר ואי-ציות, נחשבות לחמורות בראיית בית הדין המשמעתי. הסנקציה האפשרית החמורה ביותר בגין עבירות כאלה היא הרחקה לצמיתות או הרחקה לתקופה ממושכת בפועל, אשר הייתה פוגעת באופן קשה ומיידי במסלול לימודיו של הסטודנט.

א. עונשים אפשריים לפי סעיף 9 (סוגי העונשים)

סעיף 9 לתקנון המשמעת בבן-גוריון (או סעיפים מקבילים) מפרט מגוון עונשים המאפשרים לבית הדין גמישות בשיקול הדעת:

סנקציות קלות: אזהרה, נזיפה, נזיפה חמורה.
סנקציות כספיות: קנס.
סנקציות שיקומיות (התנדבות): חיוב בשירות לתועלת הציבור.
סנקציות אקדמיות: פסילת קורס או בחינה.
סנקציות חמורות: הרחקה על תנאי, הרחקה בפועל לתקופה קצובה, או סילוק לצמיתות.

היעד המרכזי בניהול התיק היה למנוע את הסנקציות החמורות, ובפרט הרחקה בפועל, ולהטות את הכף לכיוון של ענישה שיקומית וחינוכית שתאפשר לסטודנט לכפר על מעשיו תוך המשך לימודיו.

4. האסטרטגיה המשפטית של עו"ד עמנואל טראץ: הודאה ובניית הסדר טיעון

במקרים שבהם העובדות ברורות ומגובות בראיות (כגון עדות המאבטח בתיק זה), האסטרטגיה המשפטית היעילה ביותר היא להכיר בעובדות ולמקד את הדיון כולו לשלב העונש.

א. לקיחת אחריות מיידית והודאה:

המהלך הראשון והמכריע, שבוצע באמצעות עו"ד עמנואל טראץ, היה גיבוש הסדר טיעון עם התובע מטעם האוניברסיטה. במסגרת ההסדר, הודה הסטודנט במלוא המעשים שיוחסו לו, כולל:

נטילת מטף כיבוי אש ללא רשות.
כניסה לשטח האוניברסיטה שלא כדין.
פריקת מטף כיבוי האש בשטח האוניברסיטה.
התנהגות לא הולמת ואי-ציות להוראות כלפי עובדי מחלקת הביטחון.

כמו כן, הסטודנט הודה בכך שמעשיו מהווים עבירות משמעת לפי סעיפים 8.1.2, 8.1.4 ו-8.2.2 בתקנון המשמעת. הודאה זו אותתה לבית הדין על חרטה, הבנה של חומרת המעשים, ונכונות לקבל ענישה.

ב. טיעונים לעונש והשגת המידתיות:

לאחר שהוכחה האשמה בהסכמה, הדיון עבר לשלב העונש, בו נדרש עו"ד טראץ לשכנע את בית הדין כי יש לאמץ את ההסדר. הטיעונים התמקדו בכך שמדובר במעשה קונדס חריג וחד-פעמי, שנעשה בנסיבות שונות (כנראה עקב שתייה או התלהבות יתר), וכי הסטודנט עצמו הוא בעל פוטנציאל שיקומי גבוה וכי עתידו אינו צריך להיגדע בשל מעידה זו.

המטרה הברורה הייתה להשיג עונש שיהיה חינוכי, מרתיע, אך לא משבית לימודים. זהו היתרון המובהק של ייצוג מקצועי, המנהל משא ומתן באופן אסטרטגי במטרה להציל את עתידו האקדמי של הלקוח.

5. פסק הדין המקל: ענישה באמצעות שירות לטובת הציבור (התנדבות)

הדיון שהתקיים בבית הדין המשמעתי לסטודנטים ביום 6.11.13 אישר את הסדר הטיעון, ואימץ את המלצת הצדדים לעניין העונש. החלטה זו שיקפה את עקרון המידתיות ולקחה בחשבון את לקיחת האחריות של הסטודנט.

א. פרטי העונש המוסכם שהוטל:

בגין עבירות המשמעת החמורות בהן הודה, הושתו על הנתבע העונשים הבאים:

שירות לתועלת הציבור (של"צ) – עונש ההתנדבות: הנתבע חויב בביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף כולל של 104 שעות.
חלוקת השעות: השירות חולק ל-8 שעות שבועיות למשך 13 שבועות רצופים.
מיקום השירות: נקבע כי השירות יבוצע בספריית האוניברסיטה, החל ממועד שובה של הספרייה למבנה הקבוע שלה, ויפוקח על ידי גב' אילונה גילר.
אישור סיום: נקבע כי בהשלמת השעות הנדרשות, ימציא הנתבע אישור חתום על סיום השירות.

ב. ההישג המרכזי: סיום ההליך בהתנדבות במקום הרחקה

ההחלטה להטיל עונש של שירות לתועלת הציבור היא ההישג המרכזי של ההליך. עונש זה, שהוא למעשה ענישה מקלה של התנדבות, איפשר את הדברים הבאים:

הימנעות מהרחקה בפועל: הסכנה המיידית לסטודנט הייתה הפסקת לימודיו לאלתר. ההסדר הבטיח כי הוא יוכל להמשיך ללמוד, ורק יידרש להקדיש זמן לתיקון הנזק שנגרם באמצעות שירות לקהילה האוניברסיטאית.
העברת מסר חינוכי ושיקומי: במקום להעניש בהרחקה, בית הדין בחר בעונש חינוכי מובהק – לתרום למקום שבו פגע. ההתנדבות בספרייה יצרה קשר חיובי בין הסטודנט למוסד, והיוותה כלי שיקומי שאיפשר לו לכפר על מעשיו.
הימנעות מנזק ארוך טווח: הרשעה חמורה של הרחקה בפועל הייתה עלולה להופיע באופן בעייתי בגיליונותיו האקדמיים. עונש של שירות לתועלת הציבור, על אף היותו מחייב, הוא סנקציה מידתית יותר.

6. סיכום ומסקנות: ייצוג משפטי כגורם מציל קריירה

המקרה שהתנהל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהסתיים בענישה מקלה של התנדבות, מדגים את החשיבות של ניהול משפטי מקצועי ואסטרטגי בהליכי דין משמעתי סטודנטים. כאשר הראיות נגד הסטודנט הן חזקות, האסטרטגיה עוברת ממאבק על האשמה, למאבק על העונש.

עו"ד ונוטריון עמנואל טראץ, באמצעות ניסיון רב, ניווט את הסטודנט בבטחה דרך הקובלנה החמורה, אשר כללה אישומים על פגיעה ברכוש ובסדר הציבורי, והצליח להמיר את הענישה הפוטנציאלית הדרסטית בעונש של 104 שעות שירות לטובת הציבור. התוצאה הסופית איפשרה לסטודנט לסיים את לימודיו ולשקם את מעמדו, תוך הבטחה שהאוניברסיטה השיגה את מטרת ההרתעה והחינוך.

הלקח מהליך זה ברור: אל מול הליכים משמעתיים, שנושאים השלכות קריטיות על העתיד האקדמי והמקצועי, אין להקל ראש. רק ייצוג משפטי מקצועי יכול להבטיח שהליך קשה יסתיים באופן מידתי ושיקומי, כפי שאכן קרה בתיק זה עם השגת ענישה מקלה של התנדבות.

עו"ד ונוטריון עמנואל טראץ, מתמחה בייצוג סטודנטים בבתי דין משמעתיים ובתיקי אתיקה. צרו קשר עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי אסטרטגי ודיסקרטי: 055-2550011.