הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים | תחקיר קב"ט משטרה | ייעוץ משפטי

ההכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים נועדה להבטיח את זכויות הנבדק, לוודא כי המידע הנמסר על ידו במסגרת תחקיר קב"ט משטורה אינו מפליל אותו, לא יגרור כלפיו סנקציות מנהליות או פליליות ולא מוביל למסקנות שגויות מצד המשטרה בשל העצמת מידע או אירועים.

מה היא שיחת ניגוד עניינים 

שיחת ניגוד עניינים או תחקיר קב"ט משטרה היא הליך במסגרתו מרחיב הקב"ט את המידע המצוי בידיו, מדייק עובדות ומברר פרטים. מדובר בתהליך שנמצא בליבת הליך הגיוס למשטרה או מג"ב. במסגרתה מתושאלים מועמדים ומשרתים בארגון כדי לוודא שאין ניגודי עניינים העלולים לפגוע במילוי התפקיד. תהליך זה נועד לבחון את מידת היושרה והאמינות של המועמדים ולוודא את התאמתם לשירות בגוף אכיפת חוק רגיש כמו המשטרה. 

במסגרת תחקיר קב"ט המשטרה, נוהג הקב"ט לאמת ולהרחיב את הפרטים שנמסרו במהלך מילוי שאלון התאמה תעסוקתית או תחקיר קודם. בנוסף הוא עוסק בבירור נקודות "בעייתיות" שעלו במסגרת המענה למבדק האמינות והוצפו כמצריכות בירור. במסגרת תחקיר קב"ט משטרה מועמדים או משרים נדרשים למסור מידע מפורט ואמין בנוגע לקשרים אישיים, מחויבויות אישיות, מעורבות פלילית אפשרית, התנהלות כלכלית, שימוש בחומרים משני תודעה (סמים)קשר עם גורמים עברייניים ועוד.

מטרת תחקיר קב"ט משטרה היא בסוף להציף את כל הנקודות הבעייתיות שעלולות לסכן את הסוד. מסירת מידע לא מדויק, או מידע מועצם עשויה להזיק לנבדק ולהוביל לקביעת אי התאמה תעסוקתית.

חשיבות הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים וחשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין

הליך זה אינו פשוט, ובו יכולות להישאל שאלות מקיפות על חייו האישיים והמקצועיים של הנבדק. כל תשובה שניתנת במהלך השיחה עשויה להוביל למסקנות בעלות השלכות כבדות משקל על המועמד או המשרת במשטרה. הרבה מהשאלות הן מתחום צנעת הפרט, מתחום הקשר לגורמים עבריינים, פעילות פלילית, קשרים בינאישים, שימושי עבר והווה בסמים, התנהגויות חריגות במרחב האינטרנטי, קשרים אינטימיים, התנהלות כלכלית וחובות ועוד.

למרות שבהתחילת ראיון הקב"ט תמיד מובהר לנבדק, כי המידע שנמסר בראיון חסוי, יישמר ולא יצא מהחדר וישמש רק לשם בדיקת התאמתו התעסוקתית, המצב המשפטי הוא כזה המאפשר למשטרה, להעביר את המידע לגורמים חיצוניים, פעולה שעשויה במקרים מסוימים לגרור השלכות כבדות משקל והרות גורל עבור הנבדק ולא רק לפסול אותו מלהתקבל למשטרה, אלא לגרום לפיטוריו, העמדה לדין משמעתי, העמדה לדין פלילי ועוד.

לכן, הכנה לקראת שיחת ניגוד היא קריטית לאורת ההשלכות שלה.

תכולת פקודת המשטרה על חיסיון חומר בדיקה במהלך שיחת ניגוד עניינים  – ככלל החומר חסוי למעט חריגים

חסיון יחסי לשם שמירה על צנעת הפרט

סעיפים 24ט ו-24י בפקודת המשטרה, קובעים חיסיון יחסי ולא מוחלט לחומר הבדיקה, כאשר ככלל החומר יהיה חסוי בפני כל אדם, לא יתקבל כראיה בבית משפט, ונושא תפקיד לא יועמד לדין משמעי על בסיס חומר הבדיקה וממצאיו וכלשון הסעיף כדלקמן:

חיסיון חומר בדיקה

24ט. (א) חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.

(ב) על אף האמור בכל דין –

(1)  חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;

(2) נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות סעיף 24י(3)(א) סיפה; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מנהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

סייגים לחיסיון ורשימת גורמים שיכולים להשתמש במידע

סעיף 24י אף מרחיב לגבי הסייגים לחיסיון החומרים כדלקמן:

סייגים לחיסיון חומר בדיקה

24י. על אף האמור בסעיף 24ט, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:

(1) גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה:

(א)  הוועדה;

(ב) המפקח הכללי;

(ג) ראש אגף משאבי אנוש;

(ד) מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;

(2) השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:

(א) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;

(ב) סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;

(ג) היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;

(3) (א) גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי חוק המשטרה;

(ב) לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;

(4) גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

החשש לנזק למועמד או משרת במשטרה וחשיבות קבלת ייעוץ משפטי לקראת שיחת ניגוד עניינים 

מהאמור יוצא, שהחוק אומנם נוטה לשמור את המידע חסוי, אך בשל החריגים הרבים בו, המועמד או המשרת נמצא בסיכון תמידי.

החוק הסמיך את הגורמים לעיל לשימוש במידע החסוי כדלקמן:

1. גורמים בכירים במשטרה לקבלת החלטות לגבי התאמה לתפקיד.
2. שר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים – למטרות מינוי, השעיה או פיטורים.
3. גוף מוסמך לחקירה אם מתעורר חשד לעבירה פלילית מסוג פשע או עוון.
4. גורם בשירות הביטחון הכללי אם החומר דרוש להליך התאמה ביטחונית.

מהאמור עולה חשש שאותו חומר ישמש בהליכים בהליכים חיצוניים, מנהליים או פליליים, המהווים פגיעה קשה מאוד לא רק בפרטיותו של המועמד, אשר במקום להתגייס לשירות במשטרה, עשוי למצוא עצמו מפוטר מעבודה, נפסל בהליך התאמה ביטחונית, עומד לדין משמעתי או אף חלילה עומד לדין פלילי.

לפיכך, ולאור הרגישות בחשיפת המידע וזליגת המידע הנאסף, לגורמים חיצוניים קיימת חשיבות מכרעת לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין.

עורך דין מיומן, יסייע למועמד או המשרת, יערוך עמו הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים ויקנה לו את הכלים הנחוצים, להתמודד בראיון עם השאלות באופן שיגדר את הסיכון או לחלופין יציע לו נתיב אשר ימנע או לכל הפחות ימזער את הנזק.

הסיכון שבהעברת מידע מתוך ראיון הקב"ט

במהלך שיחת ניגוד העניינים, יכול לעלות מידע הנוגע לחשדות בפעילות פלילית או עבירות משמעת. פקודת המשטרה קובעת כי במידה ומידע כזה עולה, ניתן להעביר את תמציתו לגורמים מוסמכים באישור ועדה. חשוב להבין כי:

• חומר הבדיקה הגולמי אינו מועבר במלואו, אלא רק תמצית המידע המהותי הנוגע לחשד.
• במקרים בהם קיים חשד לפעילות פלילית, הגורם המוסמך יחליט אם לפתוח חקירה פלילית או להסתפק במיצוי הדין במישור המשמעתי.

הסיכונים ללקוח

1. חשד לפלילים: מידע שנמסר בשיחה עשוי להוביל לפתיחת חקירה פלילית, גם אם לא היה בכך כוונה מודעת או שהדבר קרה בתום לב.
2. עבירות משמעת: במקרים בהם הגורם המוסמך מחליט שאין עילה לחקירה פלילית, אך עולה חשד לעבירה משמעתית, תמצית המידע תועבר לגורם המוסמך להעמיד לדין משמעתי.
3. השלכות תעסוקתיות: מידע שמועבר במהלך השיחה עלול לגרום להפסקת תהליך הגיוס או השעיה מהתפקיד הקיים במשטרה.

הפגיעה המסתמנת מצביעה על החשיבות של ביצוע הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים אשר נועדה למנוע נזק לאדם שסה"כ מגיע להתקבל לעבודה או לקראת קידום ועשוי לא רק שלא להתקבל לתפקיד אלא לסבול מסנקציות.

למה חשוב להתכונן עם עו"ד ולעשות הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים?

ההכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים היא קריטית כדי להבטיח שהמידע הנמסר אינו מפליל את הנבדק או מוביל למסקנות שגויות מצד המשטרה. עו"ד עמנואל טראץ' מספק ייעוץ אישי ומקצועי ומכין את הלקוח להתמודדות עם השאלות בצורה המיטבית, תוך הבנה מלאה של הסיכונים המשפטיים.

כיצד עו"ד עמנואל טראץ' יכול לסייע?

• הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים: הכנת הלקוח לשאלות צפויות והתמודדות נכונה עם המידע שנמסר.
• הבנת ההשלכות: מתן הסבר מלא על ההשלכות המשפטיות והמשמעתיות של כל תשובה שניתנת במהלך השיחה.
• ייצוג משפטי: ליווי בכל שלב ההליך, כולל ייצוג במקרה של פתיחת חקירה פלילית או הליך משמעתי.

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי:

• טלפון: 055-2550011
• דוא"ל: Emanuel@Trach-law.co.il
• כתובת: ז'בוטינסקי 7, רמת גן, מגדל משה אביב, קומה 27

עם הניסיון וההבנה המעמיקה של עו"ד עמנואל טראץ' בהליכים תעסוקתיים במשטרה, תוכל לעבור את ההליך בצורה בטוחה וללא סיכונים מיותרים.

הכנה לקראת שיחת ניגוד עניינים |ערעור על פסילה לגיוס למשטרה |השגה על פסילת קב"ט משטרה | ערעור על  אי התאמה לגיוס למשטרה