על מה פוסלים סיווג ביטחוני?

הרבה שואלים את השאלה על מה פוסלים סיווג ביטחוני. התשובה היא כי פסילת סיווג עשויה להתרחש על בסיס שלל גורמי סיכון שונים עליהם נמנים עבר פלילי, שימוש בסמים, עבר נפשי, עבר רפואי, קשר לגורמים זרים, מסירת מידע מסווג, פעילות חריגה או חתרנית, התנהלות בינאישית בעייתית, קשרים אישיים בעייתיים ושלל סיבות נוספות.

מהו סיווג ביטחוני?

סיווג ביטחוני הוא תהליך הערכה ביטחונית הנעשה על ידי גורמים מוסמכים במטרה לבדוק את מידת התאמתו של אדם לגישה למידע מסווג או לתפקידים רגישים במערכת הביטחון של מדינת ישראל.

תהליך זה מבוצע על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ, בהתאם לחוק שב"כ) כמי שאמון על מתן סיווג ביטחוני בהתאם לחוק שב"כ. התהליך  כולל בדיקות מקיפות על עברו של המועמד, קשריו האישיים, מצבו הכלכלי, היסטוריית העבירות הפליליות ועוד.

רמות סיווג ביטחוני וזמן הבדיקה

כמה זמן לוקח סיווג ביטחוני? משך הזמן משתנה בהתאם לרמת הסיווג הנדרשת. בישראל קיימות שש רמות סיווג ביטחוני, כאשר לכל אחת מהן תהליך בדיקה שונה:

• סיווג רמה 6 – "שמור": הבדיקה הקצרה ביותר, הכוללת בעיקר בדיקה פלילית ומידע כללי. לרוב נמשכת בין מספר ימים לעד שבועיים. מדובר בבדיקה שמבוצעת באופן אוטומטי, ממוחשב ללא מגע ידי אדם. משך הבדיקה לא אמור לחרוג משבועיים. ככל שמשך הזמן עובר מועד זה, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
• סיווג רמה 5 – "שמור": כולל בדיקות רקע נוספות, לרוב נמשך בין שבוע לשבועיים. גם בדיקה זו בדרך כלל היא בדיקה ממוחשבת. ככל שאין מענה לבדיקה זו לאחר שבועיים מומלץ לפנות בדחיפות לעורך דין, לקבלת ייעוץ משפטי וסיוע בקידום מענה לבדיקה בטרם המעסיק יוותר על המועסק.
• סיווג רמה 4 – "סודי": דורש בדיקות עומק של הרקע הפלילי, הפיננסי והחברתי. מצריך עריכת תחקיר ביטחוני. מאחר ומדובר בבדיקה שמצריכה תחקיר ביטחוני, הדבר תלוי בפניות המתחקר ומועד קביעת התחקיר. לאחר התחקיר, הבדיקה נמשכת בתוך השב"כ למשך מספר שבועות. כל התהליך עשוי לקחת בין חודש ועד שלושה חודשים. פרקי זמן ארוכים יותר מצריכים התערבות משפטית על מנת למנוע נזק תעסוקתי.
• סיווג רמה 3 – "סודי ביותר": כולל בדיקות מעמיקות יותר, ותחקיר ביטחוני. משך בדיקה זו דומה מאוד לבדיקה ברמת סיווג 4 "סודי", כך שהיא לוקחת בין חודש ועד לשלושה חודשים. פרקי זמן ארוכים יותר מחייבים התייעצות עם עורך דין סיווג ביטחוני וקבלת עזרה משפטית על מנת למנוע נזק תעסוקתי.
• סיווג רמה 2 – "סודי ביותר קהיליה": מתכונת הבדיקה כאן מורחבת, וכך גם עומק התחקיר הביטחוני שלוקח מספר שעות ודורש בירור וקבלת מידע אישי ורגיש עד מאוד. לעיתים יידרשו מספר תחקירים. ברמה זו מבוצעות בדיקות עומק במערכות המידע שעומדות לרשות שירות ביטחון כללי, משטרת ישראל ומאגרים נוספים. רוב המועסקים ברמה זו נדרשים לעבור בדיקת פוליגרף. בשל עומק הבדיקה שכוללת תחקיר ביטחוני ופוליגרף, משכה עשוי לקחת בין שלושה חודשים ועד חצי שנה. בדיקות ארוכות יותר, מחייבות התערבות משפטית דחופה על מנת למנוע נזק תעסוקתי.
• סיווג רמה 1 – "סודי ביותר – קהיליה": הרמה הגבוהה ביותר, כוללת תחקיר ביטחוני מעמיק ולעיתים אף יותר מתחקיר אחד, בדיקות רקע, בדיקת פוליגרף, ראיונות עם מכרים ובני משפחה, והצלבה של כלל המידע המתקבל. משך הבדיקה נעה בין שלושה חודשים ועד חצי שנה. רק מקרים חריגים, יצטרכו פרקי זמן ממושכים יותר. ומומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין לצורך ליווי הבדיקה או בכל עיכוב בבדיקה כדי למנוע נזק תעסוקתי.

גורמי הסיכון שנבדקים בסיווג ביטחוני – על מה פוסלים סיווג ביטחוני

במהלך בדיקות הסיווג הביטחוני נבדקים מספר פרמטרים מרכזיים, מהם ניתן להשליך על מה פוסלים סיווג ביטחוני:

• עבר פלילי – הרשעות קודמות, חקירות או חשדות פליליים.
• קשרים עם זרים – קשרים עם אזרחים זרים, במיוחד ממדינות עוינות.
• מצב כלכלי – חובות משמעותיים, מצב פיננסי רעוע שעלול להפוך אדם למטרה לניסיונות גיוס.
• שימוש בסמים ואלכוהול – שימוש קבוע או עבר של שימוש בסמים.
• השתייכות לארגונים קיצוניים – מעורבות בפעילות חתרנית או קיצונית.
• מצב בריאותי ונפשי – מחלות נפשיות העלולות להשפיע על יכולת קבלת החלטות אחראית.
• גורמים נוספים – שלל גורמים שיש בהם כדי להשפיע על התאמה ביטחונית של המועמד.

על איזה מידע יכול מועמד להיפסל? על מה פוסלים סיווג ביטחוני

פסילת סיווג ביטחוני יכולה להתרחש בשל מגוון רחב של גורמים, כאן יפורטו הגורמים מהם ניתן להשליך על מה פוסלים סיווג ביטחוני:

• עבר פלילי משמעותי.
• קשרים קרובים עם גורמים זרים שיש להם כדי לפגוע בסודות מדינה.
• בעיות כלכליות חמורות.
• שקרים או הסתרת מידע בתחקיר הביטחוני.
• חשד לפעילות לאומנית, פלילית או חתרנית.
• בעיות נפשיות או רפואיות המהוות סיכון תפקודי.
• שימוש בסמים.
• התנהלות פורצת חוק וחריגה.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי לקראת סיווג ביטחוני

הליך הסיווג הביטחוני עשוי להיות מורכב ולדרוש התמודדות עם שאלות אישיות ורגישות. עורך דין מומחה בסיווג ביטחוני, כמו עו"ד עמנואל טראץ, יכול לסייע למועמדים להבין את זכויותיהם, להכין אותם לשאלות הצפויות ולוודא שהתהליך יתנהל בצורה הוגנת.

עורך דין מקצועי יוכל להכווין את המועמד על מה פוסלים סיווג ביטחוני, ולהוריד את רמת החרדה שלו ולמנוע ממנו להפליל עצמו באירועים שעשויים להשפיע על חייו ומצבו התעסוקתי.

גופים הדורשים סיווג ביטחוני

צה"ל

בצה"ל קיימות מספר יחידות הדורשות סיווג ביטחוני בשל הרגישות והחשיבות של המידע והפעילויות בהן הן עוסקות. להלן פירוט של יחידות מרכזיות בהן נדרש סיווג ביטחוני:

• יחידה 8200: יחידת העילית של אגף המודיעין, המתמחה במודיעין אותות (SIGINT) וסייבר. היחידה ידועה ביכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות ובתרומתה המשמעותית לביטחון המדינה.
• יחידת גמא סייבר: יחידה המתמחה בהתמודדות עם איומים טכנולוגיים מתקדמים בתחום הסייבר, ומגנה על מערכות רגישות ומידע מסווג.
• יחידת שלדג: יחידת קומנדו של חיל האוויר המתמחה בפעולות מיוחדות בעומק שטח האויב, כולל איסוף מודיעין, סימון מטרות והנחיית תקיפות אוויריות.
• סיירת מטכ"ל: יחידת העילית של אגף המודיעין המתמחה בפעולות מיוחדות, איסוף מודיעין רגיש ומשימות סודיות נוספות.
• יחידת ממר"ם: מרכז המחשבים והמערכות של צה"ל, האחראי על פיתוח, תחזוקה ואבטחת מערכות המידע הצבאיות.
• יחידת 504: יחידת איסוף מודיעין אנושי (יומינט) של אגף המודיעין, המתמחה בהפעלת סוכנים ואיסוף מידע ממקורות אנושיים.
• יחידת 669: יחידת החילוץ והפינוי הקרבי של חיל האוויר, המתמחה בחילוץ טייסים, כוחות מיוחדים ואזרחים משטחי אויב.
• יחידת 81: יחידת טכנולוגיה מסווגת של אגף המודיעין, העוסקת בפיתוח אמצעים טכנולוגיים מתקדמים למבצעי מודיעין.
• יחידת דובדבן: יחידת קומנדו המתמחה בפעולות מסוערבות, מעצרים ופעולות מיוחדות בשטחי יהודה ושומרון.
• יחידת יהל"ם: יחידת הנדסה למשימות מיוחדות של חיל ההנדסה הקרבית, המתמחה בטיפול במטענים, מנהרות ומשימות הנדסיות מסווגות.
• חיל הים: שייטת 13, יחידות מודיעין.

שירות באחת מהיחידות הללו מחייב מעבר תהליך סיווג ביטחוני מקיף, הכולל תחקיר ביטחוני ובדיקות נוספות, בהתאם לרמת הרגישות של התפקיד והמידע אליו תהיה חשיפה.

לא מדובר ברשימה סגורה של יחידות, אלא רק חלק קטן ועל רשימה זאת מתווספות כל שנה יחידות נוספות.

חברות ביטחוניות שעבודה בהם מצריכה סיווג ביטחוני

• התעשייה האווירית
• רפאל
• אלביט מערכות
• תעש מערכות (IMI)
• מל"ט מערכות
• חברות סייבר ביטחוניות
• אלתא מערכות
• תעשייה צבאית
• חברות סטארט-אפ בתחום הביטחוני

משרדי ממשלה שעבודה בהם מצריכה קבלת סיווג ביטחוני

 להלן רשימה של משרדי ממשלה ותפקידים נפוצים בהם נדרש סיווג ביטחוני:

• משרד ראש הממשלה:

  • מאבטחים במערך האבטחה החמושה.
  • עובדים בלשכת סמנכ"ל ביטחון וחירום.
  • עובדים בלשכת ראש הממשלה.

• משרד הביטחון:

  • עובדים בדרג המדיני האחראים על קביעת מדיניות הביטחון הלאומי.
  • עובדים במערכת האזרחית האחראית על מתן שירותים ותמיכה למערכת הביטחון, כולל רכש ציוד, מחקר ופיתוח ותמיכה לוגיסטית.

• משרד החוץ:

  • דיפלומטים ונציגים בשגרירויות.
  • עובדים במחלקות העוסקות ביחסים בינלאומיים וביטחוניים.

• המשרד לביטחון לאומי:

  • קצינים במשטרת ישראל.
  • עובדים בשירות בתי הסוהר.
  • עובדים ברשות הארצית לכבאות והצלה.

• משרד האנרגיה:

  • עובדים העוסקים בתחומי האנרגיה הגרעינית.
  • עובדים במתקנים רגישים לאספקת אנרגיה.

• משרד האוצר:

  • עובדים בחטיבות העוסקות בתקציבים ביטחוניים.
  • עובדים ברשות המסים עם גישה למידע רגיש.

• משרד המשפטים:

  • עובדים בפרקליטות המדינה בתיקים רגישים.
  • עובדים ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

• משרד התחבורה:

  • עובדים ברשות התעופה האזרחית. עובדי רשות שדות התעופה ונתב"ג.
  • עובדים ברכבת ישראל בתפקידים רגישים.

• משרד התקשורת:

  • עובדים העוסקים בפיקוח על תשתיות תקשורת רגישות.

• משרד הבריאות:

  • עובדים במעבדות ביולוגיות רגישות.
  • עובדים במערך החירום הרפואי.

חשוב לציין כי הדרישה לסיווג ביטחוני משתנה בהתאם לרמת הרגישות של התפקיד והמידע אליו נחשפים העובדים. בכל מקרה, לפני קבלה לתפקיד רגיש, המועמד יעבור תהליך סיווג ביטחוני מתאים.

סיכום – על מה פוסלים סיווג ביטחוני

סיווג ביטחוני הוא תהליך שמטרתו להעריך את התאמתו של אדם לגישה למידע מסווג או לתפקידים רגישים. במהלך התהליך נבדקים פרמטרים שונים, כאשר כבר בראשית התהליך עולה השאלה על מה פוסלים סיווג ביטחוני.

אין מדובר ברשימה סגורה, אך פסילת סיווג ביטחוני יכולה להתרחש בשל הסיבות הבאות (תשוב על מה פוסלים סיווג ביטחוני):

עבר פלילי: הרשעות קודמות או מעורבות בפעילות פלילית.

קשרים עם גורמים זרים: קשרים עם אזרחים זרים, במיוחד ממדינות עוינות.

מצב כלכלי בעייתי: חובות משמעותיים או התנהלות פיננסית לא אחראית, העלולים להפוך אדם לפגיע לסחיטה.

שימוש בסמים: שימוש בעבר או בהווה בסמים, גם אם מדובר בשימוש חד-פעמי או מזדמן.

השתייכות לארגונים קיצוניים: מעורבות בפעילות חתרנית או קיצונית.

מצב בריאותי או נפשי: מחלות נפשיות או מצבים רפואיים העלולים להשפיע על יכולת קבלת החלטות אחראית.

היוועצות עם עורך דין המתמחה בסיווג הביטחוני לפני ובמהלך התהליך היא חיונית. עורך דין מנוסה יכול להדריך אתכם בהכנה לתחקיר הביטחוני, לעזור בהתמודדות עם שאלות רגישות ולמנוע הפללה עצמית.
עורך הדין ימקד אתכם על הגורמים שעשויים לפסול את הסיווג הביטחוני ויענה בפניכם על השאלה על מה פוסלים סיווג ביטחוני.

במקרה של פסילה, הוא גם יוכל לייעץ ולהגיש ערעור, ולייצג את המועמד מול הגורמים המוסמכים.

חשוב להבין כי תהליך הסיווג הביטחוני הוא מורכב, וכל טעות או חוסר הבנה עשויים להוביל לפסילה ולפגיעה בתעסוקה. לכן, ליווי משפטי מקצועי יכול להיות ההבדל בין קבלת הסיווג המיוחל לבין דחייתו.