ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה | ייצוג משפטי על ידי עו"ד

ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה, הינו הליך מנהלי, במסגרתו רשאי מועמד למשטרה, להגיש ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה תוך 30 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה בדבר אי ההתאמה התעסוקתית. זכות הערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית למשטרה קבועה בסעיף 24ח לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת המשטרה" או "החוק").

חובת קיומה של בדיקת התאמה לתפקיד במשטרה | המקור להגשת ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה

חובת קיומה של בדיקת התאמה לתפקיד נקבע בסעיף 24ג. לפקודת המשטרה אשר קובעת:

"לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות פרק זה, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור".

בסעיף העוקב, סעיף 24ד לפקודת המשטרה, נקבע כי על משטרת ישראל לערוך בדיקת התאמה לתפקיד, אשר צריכה להיות מבוצעת:

"…בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה…"

הליך ההתאמה התעסוקתית למשטרת ישראל או מג"ב נועד לבחון את מידת ההתאמה הערכית של מועמדים לשירות או מועסקים במשטרה. מדובר בתהליך שנערך באמצעות יחידת ביטחון המידע (יחב"ם), הכולל  מילוי שאלון, מבדק אמינות ממוחשב של כשעה וחצי, שיחת קב"ט יחב"ם של כשלוש שעות, ובתנאים מסוימים בדיקות פוליגרף. התהליך כרוך בחתימה על הצהרות והתחיבויות, מתן הרשאות  ליחב"ם לעיין במידע פלילי, רפואי, נפשי, וברישומים הקיימים אודות המועמד או המשרת במאגרי המידע השונים. במקרים שבהם מתקבלת החלטה של אי התאמה תעסוקתית, יש לכך השלכות מרחיקות לכת על המועמד או המועסק, כולל אפשרות אי גיוס למשטרה או סיום העסקה.

מהו ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה? ערעור שנידון בפני ר' יחב"ם במשטרה (ראש היחידה לביטחון מידע במשטרה)

ערעור הוא הליך משפטי מנהלי, זכות שיש למועמד או המועסק במשטרה בהתאם לסעיף 24ח לפקודת המשטרה שקובעת כלהלן:

השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד

בהתאם לפקודת המשטרה, כל מי שמרגיש נפגע מהחלטת יחב"ם לגבי אי התאמה תעסוקתית, רשאי לערער על ההחלטה בפני ראש יחב"ם (ראש היחידה לביטחון מידע במשטרה).

מועמד למשטרה, מגיש את הערעור באמצעות לשכת הגיוס. מועסק במשטרה מגיש את הערעור ישירות ליחב"ם ואילו מתנדב משטרה מגיש את הערעור באמצעות רמ"ח מתנדבים.

קיימת חשיבות מכרעת, להגיש את הערעור כבר בשלב המקצועי בצורה מנומקת, מבוססת משפטית ומקצועית. מדובר בשלב קריטי וחשוב, רצוי לשכור כבר לשלב זה ייצוג משפטי ע"י עו"ד, וזאת על מנת להגביר את הסיכויים בערעור וכן על מכיוון שערעורים על החלטות דחיה של ר' יחב"ם, הם קשים יותר, ומתקבלים בתדירות נמוכה יותר.

משמע, רצוי לעשות את הכל, בצורה הכי טובה כבר בשלב הראשון, בשלב זה, מכיוון שקשה יותר לשנות החלטה של רשות אשר  קיבעה את החלטתה, במסגרת ערעור שני.

ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה | ייצוג משפטי על ידי עו"ד

החלטת ר' יחב"ם במסגרת ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה

ר' יחב"ם, ידון בערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה, וזאת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בנוהל הוראות המשטרה 03.07.01, ובהתאם לגורמי הסיכון המפורטים בנוהל.

במידה ויקבל ר' יחב"ם את הערעור, יעביר היועץ המשפטי מטעמו, החלטה בדבר קביעת התאמה תעסוקתית למשטרה, והמועמד או המשרת יוכל להיכנס לתפקיד המיועד ו/או להמשיך לשרת במשטרה.

במידה ור' יחב"ם יקבל חלקית את הערעור, יוכל ר' יחב"ם לקבוע תנאים לשירותו של המועמד או המשרת. בתנאים אלו תפורט רמת הסיווג שאושרה לו, התפקיד אליו אושר, וההגבלות ביחס לשירותו אשר יכולות לכלול גישה למידע, אי שירות באזור מסויים בארץ, הימנעות מעיסוק בעניינים מסויימים במסגרת התפקיד, חובות דיווח, הצורך בראיונות תכופים ועוד.

ככל שידחה ר' יחב"ם את ההשגה, תעמוד למועמד או למשרת, זכות ערעור על החלטת ר' יחב"ם לערכאה גבוהה יותר.

מי הם הגורמים אליהם יוגש ערר על החלטת ר' יחב"ם לדחות ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה

במקרה של מועמדים למשטרה, או משרתים במשטרה ערעור על החלטת ר' יחב"ם, לדחות ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה יוגש בפני ראש אמ"ש (אגף משאבי אנוש).  במקרה של מתנדבים למשטרה, הערעור על החלטת ר' יחבם לדחות ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה יוגש בפני ר' אג"מ (אגף המבצעים).

החלטה של ר' אמ"ש בערעור או ר' אג"מ בערעור על החלטת רק יחב"ם לדחות ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה תועבר למועמד או למשרת באמצעות היחב"ם.

במידה והערעור התקבל תועבר למועמד או המשרת ההחלטה בדבר קבלת הערעור והסייגים להחלטה.

במידה והערעור נדחה, החלטה של ר' אמ"ש ור' אג"מ, ניתנת לערעור בפני בית משפט. מדובר בהליך של הגשת עתירה מנהלית, הליך משפטי שמתנהל בבית משפט מחוזי.

מה כולל הליך ערעור על פסילת קב"ט לגיוס למשטרה? ומדוע מומלץ להסתייע בייצוג משפטי מעורך דין

הליך הערעור הנו הליך משפטי, המבוצע בהתאם לפקודת המשטרה. ככלל מאחר ומדובר בהליך משפטי, שגורר עימו זכויות והשלכות כבדות משקל ביחס לשירות עתידי במשטרה או ביחס להמשך שירות במשטרה מומלץ לקבל ליווי משפטי מעורך דין.

הליך הערעור על פסילת קב"ט ( ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה) הוא מורכב וכולל אלמנטים רבים הקשורים לחשיפת מידע אישי, עבירות פליליות או חשש לניגוד עניינים. ייצוג משפטי מקצועי יכול לסייע למועמד להבין את זכויותיו, להציג טיעונים משפטיים חזקים ולנהל את התהליך באופן שקול ואסטרטגי.

עורך דין המתמחה בהליכי ערעור על אי התאמה תעסוקתית יקבל לידיו את חומר הבדיקה ויערוך ערעור מבוסס משפטית 

פקודת המשטרה קובעת (סעיפים 24ט ו-24י) כי חומר הבדיקה שנאסף במסגרת הליך התאמה תעסוקתי, הוא חסוי. עקרון החיסיון מגביל את השימוש בחומרים אלו ומונע את הצגתם בבית משפט או במסגרת הליכים משמעתיים. החומרים נשארים חסויים, למעט במקרים חריגים המתוארים בפקודה.

בהמשך לכך, סעיף 24ט לפקודת המשטרה אף קובע כי חומר בדיקה נחשב חסוי ואסור בפרסום, והוא לא קביל כראיה במשפט, למעט מקרים שבהם מדובר בחומר בדיקה הקשור ישירות לנבדק.

כך, שעל מנת לבסס בצורה רצינית ערעור על אי התאמה תעסוקתית למשטרה, חיוני לפעול לקבלת חומר הבדיקה, ולהוכיח תחת החריגים זכאות לקבלתו.

עורך דין המתמחה בהליכים של ערעור על פסילת קב"ט, יוכל לקבל את החומר ולבסס ערעור מנומק על בסיסו, כזה שיהי לו סיכוי אמתי.

האם ערעור על אי התאמה תעסוקתית יכול להוביל להעברת המידע לגורמי חוץ, חקירת משטרה, הליך משמעתי, פגיעה בסיווג ביטחוני?

אכן, קביעת אי התאמה תעסוקתית למשטרה, יכולה במקרים חריגים וייחודיים לגרור גם העברת המידע שנאסף במסגר ההליך לגורמי חוץ, דין משמעתי, הליך התאמה ביטחונית, לטובת הליך פלילי ועוד כקבוע בסעיף 24י לפקודת המשטרה:

סייגים לחיסיון חומר בדיקה

24י.  על אף האמור בסעיף 24ט, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:

(1)  גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה:

(א) הוועדה;

(ב)  המפקח הכללי;

(ג) ראש אגף משאבי אנוש;

(ד) מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;

(2)  השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:

(א) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;

(ב) סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;

(ג) היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;

(3) (א)  גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי חוק המשטרה;

(ב) לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;

(4) גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

כפי שניתן לראות, ככלל חומר הבדיקה ישאר חסוי, ולא ימסר לגורמים בתוך המשטרה או גורמים חיצוניים, אולם בתנאים מסוימים עשוי חומר הבדיקה לשמש גורמים בתוך המשטרה או גורמים חיצוניים.

כפי שניתן לראות, שימוש בחומר הבדיקה, בהליכים חיצוניים, מנהליים או פליליים, הנם פגיעה קשה מאוד לא רק בפרטיותו של המועמד, אשר במקום להתגייס לשירות במשטרה, או להתקדם לתפקיד רם יותר במשטרה, או פשוט להמשיך להישרת בתפקידו במשטרה עוד עשוי למצוא עצמו מפוטר מעבודה, נפסל בהליך התאמה ביטחונית, עומד לדין משמעתי, או אף חלילה עומד לדין פלילי.

לפיכך, ולאור הרגישות בחשיפת המידע וזליגת המידע הנאסף, לגורמים חיצוניים קיימת חשיבות מכרעת לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין באם נתקבלה בעניינך אי התאמה תעסוקתית.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי

הליך ההתאמה התעסוקתית כולל דרישות לחשיפת מידע אישי, פלילי או משמעתי, שעשוי להעמיד את המועמד בסיכון להפללה עצמית. ייצוג משפטי מקצועי בהליך זה יכול לסייע להפוך את ההחלטה הפוגענית בדבר קביעת אי התאמה תעסוקתית או למנוע נזקים נוספים למועמד ולהבטיח שזכויותיו נשמרות לאורך כל הדרך.

עורך דין עמנואל טראץ' מתמחה בייצוג מועמדים ומועסקים מול משטרת ישראל בתהליכי התאמה תעסוקתית וערעורים על החלטות אי התאמה. עם ניסיון עשיר במשפט מנהלי, עו"ד טראץ' מעניק ליווי מקצועי וממוקד לכל שלב בתהליך, כולל ייעוץ במילוי שאלונים, ליווי בבדיקות פוליגרף והגשת ערעורים על החלטות שניתנו.

השירותים המשפטיים שמציע עורך דין עמנואל טראץ':

• ייצוג והגשת ערעורים על החלטות אי התאמה תעסוקתית למשטרה ולמג"ב.
• ליווי וייעוץ בהליכי בדיקות פוליגרף ומשא ומתן מול יחב"ם.
• סיוע במילוי שאלונים ובמתן תשובות בהליכי התאמה תעסוקתית.
• ייעוץ משפטי בנוגע לחשיפת עבירות פליליות או משמעתיות במסגרת הליך ההתאמה.
• ייצוג בערעורים בפני קציני משטרה בכירים ובעררים מול ראש אמ"ש וראש אג"מ.

צור קשר

אם אתה מועמד לגיוס או מועסק במשטרה שנפגע מקביעת אי התאמה תעסוקתית, פנה לעורך דין עמנואל טראץ' לקבלת ייעוץ וייצוג מקצועי לאורך כל תהליך הערעור.

• טלפון: 050-8656880
• דוא"ל: Emanuel@Trach-law.co.il
• כתובת: ז'בוטינסקי 7, רמת גן, מגדל משה אביב, קומה 27

בזכות ידע נרחב וניסיון מקצועי, עו"ד טראץ' יעמוד לצידך ויוודא שזכויותיך נשמרות בתהליך הערעור.

ערעור על פסילה לגיוס למשטרה |השגה על פסילת קב"ט משטרה | ערעור על  אי התאמה לגיוס למשטרה