שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות

בצה"ל ניתן להגיש בקשה לשחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות, כאשר מצבים רפואיים או נפשיים חמורים פוגעים ביכולת החייל לשרת באופן תקין.

 

תהליך זה מכונה בשפה היומיומית שחרור רפואי מצה"ל (או שחרור נפשי מהצבא כשמדובר במצב נפשי קשה). ברוב המקרים השחרור מתבצע באמצעות הורדת הפרופיל הרפואי של החייל לפרופיל 21 – הנמוך ביותר בצה"ל.

חשוב להדגיש שבניגוד לדעה הרווחת, פרופיל 21 ניתן גם במקרים של בעיות גופניות חמורות, ולא רק עקב בעיות נפשיות.

בנוסף, מצבים נפשיים קשים כגון אשפוזים פסיכיאטריים, חרדה משמעותית, דיכאון או הפרעת דחק פוסט-טראומטית עשויים להצדיק שחרור מהצבא מסיבות נפשיות.

חשוב להבין, שכל מקרה נבחן לגופו על ידי גורמי הרפואה של הצבא והרופא הצבאי המטפל.

אצל מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שמגלים חשש למצב רפואי משמעותי, מומלץ לברר את הנושא כבר לפני הגיוס.

פנייה מוקדמת לקבלת פטור רפואי או שחרור רפואי בשלב המיון מקלה על התהליך, שכן לאחר הגיוס ההליך הוא בדרך כלל ארוך ומורכב יותר.

בכל מקרה, פנייה לייעוץ של עורך דין צבאי מנוסה כמו עו"ד עמנואל טראץ' יכולה לסייע בהבהרת אפשרויותיכם וקיצור ההליך והכל כאשר קיימת בעיה רפואית המונעת את שירותו של המלש"ב או החייל.
.

סוגי הפרופילים הרפואיים בצה"ל ומשמעותם

המערכת הצבאית קובעת פרופיל רפואי לכל חייל לפי מידת הכשירות שלו. הפרופיל הוא מספר בין 21 ל־97, שמשפיע על סוג התפקידים שבהם ניתן למנות את החייל.

להלן פירוט הפרופילים הנפוצים ומשמעותם:פרופיל 97: הפרופיל הגבוה ביותר – מצב רפואי תקין לחלוטין או עם ליקויים מזעריים בלבד. מאפשר שיבוץ לכל התפקידים בלחימה

פרופיל 82: פרופיל גבוה, המעיד על כשירות קרבית טובה עם הגבלות קלות. חיילים בעלי פרופיל זה יכולים לשרת בתפקידי לחימה מלאים (כולל יחידות מובחרות), למעט תפקידים מסוימים המושפעים מהליקוי הקל שנמצא אצלם

פרופיל 72: פרופיל גבוה יחסית, מאפשר שירות בתפקידים קרביים במגוון יחידות (בדרך כלל חילות החי"ר פחות נפוצים)

פרופיל 64: פרופיל נמוך יותר, מאפשר לשמש בתפקידים קרביים מסוימים בלבד ובעיקר בתפקידים תומכי לחימה. למרות שהשנה בשל המלחמה (2025) קיים רצון לגייס גם חיילים עם פרופיל זה לביצוע תפקידים קרביים.

פרופיל 45: פרופיל רפואי נמוך, המעיד על מגבלות משמעותיות, ומאפשר לשרת בעיקר בתפקידי עורף שאינם לחימה. לעיתים ניתן כפרופיל זמני, כאשר ישנה בעיה רפואית, והחייל מסופח לר"מ 2.

פרופיל 25: מיועד לחיילים מתנדבים שהתבררו כבלתי כשירים בשלב המיון. פרופיל זה נותר בפנקס כחלק מהסטטוס אך אין בו השלכה על שירות סדיר (החייל אינו משובץ לצבא).

פרופיל 24: פרופיל זמני המוענק למי שעבר פציעה או מחלה חולפת שבפועל חוסמת את שירותו לזמן קצר. בהמשך, אם הבריאות אינה מתאוששת, המעבר מפרופיל 24 לפרופיל 21 יוביל לשחרור.

פרופיל 21: הפרופיל הנמוך ביותר – מציין אי-כשירות מוחלטת לשירות ביטחון. קביעת פרופיל 21 על ידי ועדה רפואית בדרך כלל מלווה בשחרור החייל מסדיר וממילואים.

לפרופילים נמוכים מ־45 קיימות הקלות שונות (כגון פטור מפעילות פיזית מאומצת), אך בעיקר הם מצביעים על הגבלות כבדות בתפקוד ובשיבוץ. חשוב לדעת שכל הקביעה נעשית על ידי ועדות רפואיות מוסמכות בצבא בהתאם לתנאי ספר הפרופילים של צה"ל.

קריטריונים  – שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות

כדי לקבל שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות יש לעמוד במספר קריטריונים מרכזיים.

הקריטריונים כוללים בין היתר:

• פרופיל צבאי של 21 או פחות: תנאי הכרחי לשחרור משירות צבאי עקב מצב רפואי

• אבחון רפואי: על החייל לעבור בדיקה רפואית מפורטת על ידי רופא צבאי או אזרחי, שתקבע כי מצבו הבריאותי (גופני) חמור ומונע ממנו לשרת באופן תקין.

• בדיקה פסיכולוגית: (במקרים של פגיעה נפשית) על החייל לעבור אבחון פסיכולוגי או פסיכיאטרי המעיד על בעיה נפשית קשה המונעת ממנו לשרת.

  הערכת ועדה רפואית: בסיום האבחונים החייל יופנה לוועדה רפואית צבאית. הוועדה תבחן את כל הנתונים והקביעה שלה תהיה מכרעת בקביעת כשירותו.

הוועדה הרפואית של צה"ל מחויבת לבחון את המקרה לגופו ולהשוות את המצב הבריאותי וההתפקודי אל מול תקנות קביעת הכשירות הצבאיות. הפנייה לוועדה נעשית לאחר הרופא בצבא יבצע אבחונים ראשוניים, ואם יתברר שהמצב עלול להצדיק שחרור – יסייע בהתנהלות מול המערכת הרפואית והצבאית.

תהליך השחרור – שלבים נדרשים

הליך שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות מורכב וכל שלב בו חשוב. באופן כללי, התהליך כולל את הצעדים הבאים:

• פנייה ראשונית: החייל פונה לרופא היחידה או לקב״ן בבסיס. המלש"ב יגיש בקשה למיטב, הבקו"ם עם מסמכים רפואיים.

• לאחר שתקבע לשניהם בדיקה רפואית, החייל או המלש"ב יופנה לרופא הרלוונטי. לאחר בדיקות ראשוניות, הרופא עלול להפנות לבדיקות חיצוניות אצל מומחים ולהגיש בקשה רשמית לכינוס ועדה רפואית.

• אבחונים ותיעוד: ביצוע בדיקות מקיפות אצל רופאים מומחים (נוירולוג, רופא לב, פסיכיאטר וכדומה) לאבחון התופעה המדויקת. יש לוודא שכל הטיפולים הרפואיים והתוצאות מתועדות (סיכומי אשפוז, צילומי דימות וכו') ולאו מצורפים לתיק הרפואי.

• וועדה רפואית צבאית: הרופא הצבאי שמלווה את החייל או המלש"ב מגיש את כל המסמכים הרפואיים שצבר למערכת הרפואה הצבאית. ואז לאחר בחינת החומר יזומן החייל או המלש"ב לוועדה רפואית. זו היא הוועדה המוסמכת שקובעת את הסטטוס הרפואי של החייל או המלש"ב.

•  במהלך הוועדה מציגים בפניה את התיק הרפואי המלא, אם מדובר במלש"ב את התיק האזרחי המלא, אם מדובר בחייל מילואים את כל תיק המילואים הצבאי והתיעוד מהרופאים האזרחיים, בנוסף מצורף כל חומר הרלוונטי למקרה.

• החלטה וערעור: בסיום הדיון מקבלת הוועדה את החלטתה. אם נקבע שיש לשחרר – החייל משוחרר מטעמי בריאות. אם לעומת זאת הבקשה נדחית, עומדת לחייל זכות לערער תוך 30 יום על ידי הגשת ערעור בכתב לוועדה הרפואית העליונה.

• במסגרת הערעור נבדקות טענותיו של החייל או המלש"ב על ידי ועדה נוספת, ולעיתים ניתן להציג מידע רפואי נוסף שלא הוצג בוועדה הראשונה.

התהליך הזה עשוי להימשך מספר חודשים, ולכן חשוב לפעול בסבלנות ולדייק בכל מסמך ובכל חוות דעת רפואית. לכל צעד ניתן להסתייע במומחים (רופאים, סיוע משפטי וכו׳) המנוסים בהליכי שחרור רפואי.

מסמכים רפואיים ותיעוד דרושים – שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות

כדי להגיש בקשה מסודרת לשחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות יש להכין תיק רפואי מקיף. בין המסמכים החשובים שיש לאסוף מראש ניתן למנות:

• עותק מהרשומה הרפואית המלאה: כל הטיפולים והבדיקות הרפואיות שבוצעו בקרבי או במרפאות קופת חולים חייבים להיות מתועדים. לפי פקודות צה״ל חייל זכאי לקבל את כל המידע הרפואי שלו, כולל עותק מהרשומה הרפואית.

• חשוב לוודא שהעותק כולל סיכומי ביקורים, מרשמים וטיפולים.

• חוות דעת של מומחים: קבלו מכתבי המלצה מכל רופא מומחה שבדיקתו תומכת בבקשה: אורתופד (לבעיות שלד-שריר), קרדיולוג, רופא עיניים, פסיכיאטר, רופא עיכול וכדומה. חוות הדעת צריכות לכלול אבחון ברור והשפעה על יכולת השירות של המלש"ב או החייל.

• תוצאות בדיקות מתועדות: צילומי דימות (MRI, CT, צילום חזה), תוצאות בדיקות דם, אלקטרוקרדיוגרם וכל ממצא אחר רלוונטי. כמו כן צירוף דו"חות אשפוז, אם יש, ותיעוד של טיפולים רפואיים קודמים.

• מסמכים פסיכולוגיים/פסיכיאטריים: במקרים של קשיים נפשיים יש לצרף אבחונים של פסיכולוג או פסיכיאטר, כולל סיכומים ממצאי קב״ן (קצין בריאות הנפש) ומכתבי המלצה על שחרור. כל מסמך רפואי נשפי, גם אודות היסטוריה משפחתית הוא רלוונטי (למשל היסטוריה פסיכיאטרית במשפחה) כדאי לצרף.

• פרטי זיהוי ותיאורים: לדוגמה, אם יש אישורים ממכון בריאות הנפש או המלצות מפסיכולוגים, מכתבים ממורים, מחנכים, מדריכים מהפנימייה, יש לצרפם. תיעוד זה חשוב להבהיר את ההקשר הכללי של הפגיעה הרפואית.

• ייפוי כוח: יש לצרף ייפוי כוח, באם החייל או המלש"ב מיוצג וניתנה הסמכות לפעול בשם. לעיתים ניתן גם לצרף תצהיר אישי של החייל.

בבקשה לוועדה מומלץ לכלול את כל המסמכים שפורטו.

הבקשה לוועדה הרפואית תכלול את כל המסמכים הרפואיים שנאספו ואת תיאור מפורט של הבעיה והשפעתה על השירות.

ארגון סדר יום הוצאת המסמכים מראש יחסוך זמן רב בהמשך.

זכויות החיילים לאורך ההליך

לצד התהליך הרפואי-צבאי חשוב להכיר בזכויות המשפטיות שחשובות לשמירה על ההליך ההוגן והסודי של החייל:

• זכות לקבלת מידע: לפי חוק זכויות החולה, כל מלש"ב או חייל זכאי לקבל את כל המידע הרפואי הנוגע לו, כולל עותק מהרשומה הרפואית.

• . כל פנייה לקבלת רשומה רפואית צריכה לקבל מענה מלא.

• סודיות רפואית והגנה על הפרטיות: פקודת צה"ל קובעת שאסור לציין במידע המועבר לחייל פרטים מסווגים או מספרים מזהים של פרופיל רפואי.

• בנוסף, לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לא ידרוש מעסיק ממועמד את ציון הפרופיל הצבאי של מועמדים או עובדים. משמעות הדבר היא שהפרופיל הרפואי האישי מוגן ולא צריך להיחשף למעסיקים או גופים אזרחיים.

• זכות לערער: אם החלטת הוועדה הראשונית אינה מקובלת על החייל, יש לו זכות לערער בפני הוועדה הרפואית העליונה (תוך 30 יום).

• בערעור זו ניתן לצרף מידע ותיעוד רפואי נוסף. בכל שלב בוועדות הזכויות וההליכים מתועדים ובאחריות גופי הרפואה.

• ליווי וייעוץ משפטי: לאורך ההליך החייל יכול להיעזר בעורך דין צבאי. זכותו של החייל לקבל ליווי משפטי במהלך הוועדות, וכמובן שהוא רשאי להיוועץ בכל עת לעורך דין על-מנת שזה יחדד לו את זכויותיו המלאות לפי פקודות צה"ל והחוק.

לסיכום, כל חייל או מלש"ב זכאי להליך הוגן ושקוף. עליו לדעת כי המערכת הרפואית מחויבת לשמור על פרטיותו ולהביא בחשבון גם את זכויותיו המשפטיות. ידע בזכויות אלו מבטיח שלא יפגעו בזכויותיו במהלך ההליך ויאפשר לעגן מיצוי הליכים מלא וזכאי.

ייעוץ וליווי משפטי – עו"ד עמנואל טראץ' – שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות

עו"ד עמנואל טראץ', עורך דין צבאי בתל אביב ומתמחה בדיני צבא, מספק ייעוץ וליווי משפטי מלא לחיילים ולמלש"בים העוסקים בהליך שחרור רפואי. בין היתר הוא מסייע ב:

• ייעוץ משפטי מקצועי: מתן הכוונה משפטית לגבי זכויות החייל והאפשרויות הפתוחות בפניו בכל שלב של התהליך .

• סיוע בהכנת התיק: עו"ד טראץ׳ מסייע באיסוף התיעוד ובניסוח הבקשות והניירת הנדרשת – החל מהבהרה איזה מומחה נדרש וכלה בתאור המקרה – כדי להבטיח שתיקכם הרפואי יהיה מסודר ומקיף. .

• ליווי וייצוג בוועדה רפואית צבאית: הוא מלווה את החייל בוועדת הרפואה, עוזר בהצגת הממצאים והתיעוד בפני רופאי הוועדה ומגן על זכויותיו בעת הדיון.

• הגשת ערעור וייצוג בוועדה: במידת הצורך, עורך הדין ילווה את החייל גם בהליך הערעור בפני הוועדה הרפואית העליונה, כולל הכנת ערעור בכתב והגשת תוספות, חוות דעת רפואיות, מסמכים תומכים. 

• ייצוג בוועדה רפואית: עו"ד טראץ׳ מספק ייצוג בוועדה רפואית לכל לקוחותיו, על-מנת שהטענות והמסמכים יוצגו בצורה הטובה ביותר לפני הוועדה הצבאית.

עו"ד טראץ' מעניק ייעוץ משפטי רפואי צבאי לכל אזורי המרכז: תל אביב, השרון והצפון. משרדו ממוקם בתל אביב (יגאל אלון 94), והוא זמין לפגישת ייעוץ והכוונה פרטנית. צוות המשרד ידאג שמכל בחינת המצב יתבצע בסביבה בטוחה ותומכת, ושתהליך ההגשה והערעור יתנהל כהלכתו.

 

צור קשר וקבלת ייעוץ – שחרור משירות צבאי מסיבות רפואיות או נפשיות

בכל שאלה ובהירות נוספת, עו"ד עמנואל טראץ' ישמח לסייע לכם. ניתן לתאם פגישת ייעוץ ראשונית בטלפון 079-7290049 או במייל Emanuel@Trach-law.co.il. המשרד פועל בתל אביב ומעניק שירות ללקוחות מכל רחבי הארץ, כדי להבטיח לכם ייצוג מקצועי ואדיב לאורך כל הדרך.