תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית וועדת השגה על קביעת אי התאמה ביטחונית), תשס"ג-2003

תקנות שירות הביטחון הכללי (פרק ג)  קובעים שכאשר מתקבלת החלטה כי אדם אינו מתאים מבחינה ביטחונית לתפקיד או למשרה, עליו לקבל הודעה רשמית מהשירות שתכלול את פירוט ההחלטה, הנמקה מפורטת, את משך הזמן (שלא תעלה על 5 שנים) ולציין את זכותו להגשת השגה תוך ציון המועד והגורם שעליו לפנות במקרה הגשת ההשגה.

 

ציטוט מהתקנות (פרק ג', תקנה 7):

"ההודעה תכלול, בין השאר, פרטים אלה:

(1) ההחלטה בדבר אי ההתאמה הביטחונית של האדם, בהתייחס לתפקיד או למשרה המסווגים;

(2) ההנמקה לקביעת אי ההתאמה הביטחונית;

(3) משך הזמן שאליו מתייחסת קביעת אי ההתאמה הביטחונית, אשר לא יעלה על 5 שנים;

(4) ציון הזכות להגשת השגה, המועד להגשתה והמען להגשת ההשגה."

בהמשך נקבע בתקנות שירות הביטחון הכללי לגבי אופן מסירת ההודעה

על פי התקנות, ההודעה:

• תימסר באופן אישי ובכתב.

• תועבר באמצעות הגורם המפנה או בתיאום עמו.

• תינתן תוך 21 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ובמקרים בהם לא ניתן – תוך זמן סביר בהתאם לנסיבות.

כאשר במקרים מיוחדים קיימים סייגים למסירת ההודעה

תקנה 9 מתירה שינוי בתוכן, באופן או במועד מסירת ההודעה במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלומו/בריאותו של האדם. לדוגמה:

• במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בבריאותו הנפשית או הפיזית של האדם, ראש האגף ייוועץ במומחה מתחום הרפואה או הפסיכולוגיה לפני קבלת ההחלטה.

ציטוט מהתקנות (פרק ג', תקנה 9):

"(א) במקרים שבהם קיים חשש סביר כי מסירת הודעה בנוסח, באופן ובמועד, המפורטים בתקנות 6, 7 ו-8 עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלומו של אדם, רשאי ראש האגף … לאשר את שינוי תוכן ההודעה או את אופן מסירתה או את מועד מסירתה;

(ב) במקרים כאמור, שענינם חשש לפגיעה בבריאותו הנפשית או הפיזית של האדם – ייוועץ ראש האגף במומחה מתחום הרפואה או הפסיכולוגיה…"

 

במאמר זה נציג את עיקרי תקנות שירות הביטחון הכללי, נצטט ציטוטים מרכזיים המעשירים את ההבנה של המנגנון שמאפשר השגה על ההחלטה הפוגענית של קביעת אי התאמה ביטחונית ונעמוד על היתרון שמעניקות התקנות באמצעות מתן אפשרות לייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין.

עו"ד עמנואל טראץ  מתמחה בכל הקשור לסיווג ביטחוני, התאמה ביטחונית וייצוג בוועדת השגה, וניתן לפנות למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ וליווי משפטי בעניין על מנת להפוך את ההחלטה ולבטל את רוע הגזירה.

 

מבנה תקנות שירות הביטחון הכללי – פרקים עיקריים ותובנות מרכזיות

פרק א': פרשנות והגדרות

הגדרות מרכזיות

בתחילת תקנות שירות הביטחון הכללי מוגדרים מספר מונחים מהותיים אשר מהווים את הבסיס להבנת כל ההליכים:

• "השירות" – מתייחס לשירות הביטחון הכללי, הגוף המרכזי אשר אחראי על הנחיות התקנות.

• "רשות ביטחון" – כוללת בין היתר את:

  1. צבא הגנה לישראל;

  2. המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

  3. משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

  4. "מערכת הביטחון" – המורכבת ממשרד הביטחון, יחידות סמך, הועדה לאנרגיה אטומית, הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), המרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) והמכון הביולוגי, וכן ספקים ומפעלים הפועלים עבור הגופים האמורים.

• "הגורם המפנה" – מי שביקש את ביצוע בדיקת ההתאמה הביטחונית לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני.

• "הועדה" – ועדת השגה שמונתה בהתאם לסעיף 15(ב)(1) לחוק, אשר מטרתה לבחון ולהשמיע את טענותיהם של אנשים המועדים להחלטת אי התאמה ביטחונית.

• "ממונה ביטחון" – כפי שמוגדר בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח‑1998.

ציטוט מהתקנות (פרק א', סעיף 1):

"בתקנות אלה –

'השירות' – שירות הביטחון הכללי;

'רשות ביטחון' – כל אחת מאלה:

(1) צבא הגנה לישראל;

(2) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(3) משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

(4) מערכת הביטחון;

'הגורם המפנה' – הגורם שלבקשתו ביצע השירות בדיקת התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני;

'הועדה' – ועדת השגה שמונתה מכוח סעיף 15(ב)(1) לחוק, לשם בירור השגות על החלטות בדבר אי התאמה ביטחונית;

'ממונה ביטחון' – כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;

'מערכת הביטחון' – משרד הביטחון, יחידות סמך של משרד הביטחון, הועדה לאנרגיה אטומית, הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), המרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) והמכון הביולוגי, וכן ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים מוצרים…"

חשיבות ההגדרות

הגדרות אלו חיוניות להבטחת בהירות התהליכים:

• הן מגדירות את גבולות הסמכויות והתחומים בהם פועלים הגופים השונים.

• ההבחנה בין "השירות" ל"רשות ביטחון" מאפשרת חלוקה תפקודית בין הגורם המקבל את ההנחיות לבין הגופים המבצעים בפועל את הסיווג והבקרה.

 

פרק ב': הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו

סיווג ביטחוני – מהות ותכלית

תקנה 2 מגדירה את הסיווג הביטחוני כקביעה של רמת הרגישות הביטחונית של תפקיד או משרה. קביעה זו נגזרת מהסוג המידע שאליו נחשף העובד ומהסיכונים הנובעים מניצול התפקיד למען גרימת נזק לביטחון המדינה. תהליך זה מהווה כלי מפתח לניהול סיכונים והבטחת התאמה ביטחונית גבוהה בכל הגופים המעורבים.

הודעה למעביד – מה כוללת?

על פי תקנה 3, על ראש האגף בשירות להעביר הודעה בכתב לגורמים כגון לממונה ביטחון, למנהל גוף בשירות הציבורי או לגורם אחר כפי שקבעה הממשלה. הודעה זו כוללת מספר סעיפים קריטיים:

הגדרת רמות הסיווג הביטחוני – פירוט רמות הסיווג כפי שנקבעו בכללים.

הוראה לאישור התאמה ביטחונית כתנאי להעסקה – אי העסקת מועמד ללא אישור מתאים.

הנחיות מקצועיות לביצוע הסיווג – כולל הוראות בקרה ודיווח.

ציטוט מהתקנות (פרק ב', תקנה 3(א)):

"(א) ראש האגף בשירות המופקד על הנושא יעביר לממונה ביטחון או למנהל גוף בשירות הציבורי … הודעה בכתב בדבר דרישות הסיווג הביטחוני למשרות ולתפקידים, אשר תכלול, בין השאר, ענינים אלה:

(1) הגדרת רמות הסיווג הביטחוני, לתפקיד או למשרה, כפי שנקבעו בכללים;

(2) הוראה כי העסקתו של אדם בתפקיד או במשרה אשר לגביהם נקבע סיווג ביטחוני, תהיה מותנית באישור התאמתו הביטחונית לתפקיד או למשרה;

(3) הנחיות מקצועיות לביצוע הסיווג הביטחוני של תפקידים ומשרות, בהתאם לכללים…"

ביצוע הסיווג וניהול הרשימות בהתאם ל- תקנות שירות הביטחון הכללי

תקנה 4 מתארת את תהליך ביצוע הסיווג:

• ביצוע הסיווג – מתבצע על ידי ממונה הביטחון או הגורם המוסמך, בהתאם להנחיות שקיבל.

• ניהול הרשימות – הגורם המוסמך מחזיק רשימה עדכנית של כל המשרות והתפקידים המסווגים. הרשימה כוללת את:

שם המשרה או התפקיד;

תיאור המשרה או התפקיד;

הסיווג שנקבע;

פרטיו האישיים של נושא המשרה או התפקיד;

רמת ההתאמה הביטחונית שנקבעה.

ציטוט מתקנות שירות הביטחון הכללי (פרק ב', תקנה 4(ב)):

"(ב) ממונה ביטחון, הגורם המופקד על הנושא, יחזיק ברשותו רשימה של המשרות והתפקידים המסווגים, ויפרט את הסיווג הביטחוני שנקבע להם; הרשימה תכלול פרטים אלה:

(1) שם המשרה או התפקיד;

(2) תיאור המשרה או התפקיד;

(3) הסיווג שנקבע למשרה או לתפקיד;

(4) פרטיו האישיים של נושא המשרה או התפקיד;

(5) ההתאמה הביטחונית שנקבעה לנושא המשרה או התפקיד."

חשיבות ההודעה למעביד – לפי תקנות שירות הביטחון הכללי

הודעה זו היא מרכיב קריטי:

• היא מוודאת כי כל הגורמים המעורבים (מעבידים, מנהלים, ורשויות ביטחון) פועלים על פי אותם כללים ברורים.

• מאפשרת בקרה מקצועית ושקיפות בתהליכי הסיווג הביטחוני, מה שמפחית סיכונים ומבטיח כי רק מועמדים המותאמים מבחינה ביטחונית ימלאו תפקידים רגישים.

 

פרק ג': הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית

מהות הודעת אי ההתאמה

כאשר מתקבלת החלטה כי אדם אינו מתאים מבחינה ביטחונית לתפקיד או למשרה, עליו לקבל הודעה רשמית מהשירות. הודעה זו כוללת את הפרטים הבאים:

• החלטה בדבר אי ההתאמה הביטחונית – פירוט ההחלטה.

• הנמקה – הסברים מפורטים לגבי הסיבות להחלטה, כולל התייחסות לסיכונים הביטחוניים.

• משך הזמן – ציון תקופת אי ההתאמה (אינה עולה על 5 שנים).

• זכות להגשת השגה – ציון המועד והגורם שאליו יש לפנות במקרה של השגה.

ציטוט מהתקנות שירות הביטחון הכללי (פרק ג', תקנה 7):

"ההודעה תכלול, בין השאר, פרטים אלה:

(1) ההחלטה בדבר אי ההתאמה הביטחונית של האדם, בהתייחס לתפקיד או למשרה המסווגים;

(2) ההנמקה לקביעת אי ההתאמה הביטחונית;

(3) משך הזמן שאליו מתייחסת קביעת אי ההתאמה הביטחונית, אשר לא יעלה על 5 שנים;

(4) ציון הזכות להגשת השגה, המועד להגשתה והמען להגשת ההשגה."

אופן מסירת ההודעה

על פי התקנות, ההודעה:

• תימסר באופן אישי ובכתב.

• תועבר באמצעות הגורם המפנה או בתיאום עמו.

• תינתן תוך 21 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ובמקרים בהם לא ניתן – תוך זמן סביר בהתאם לנסיבות.

סייגים למסירת ההודעה

תקנה 9 מתירה שינוי בתוכן, באופן או במועד מסירת ההודעה במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלומו/בריאותו של האדם. לדוגמה:

• במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בבריאותו הנפשית או הפיזית של האדם, ראש האגף ייוועץ במומחה מתחום הרפואה או הפסיכולוגיה לפני קבלת ההחלטה.

ציטוט מהתקנות (פרק ג', תקנה 9):

"(א) במקרים שבהם קיים חשש סביר כי מסירת הודעה בנוסח, באופן ובמועד, המפורטים בתקנות 6, 7 ו-8 עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלומו של אדם, רשאי ראש האגף … לאשר את שינוי תוכן ההודעה או את אופן מסירתה או את מועד מסירתה;

(ב) במקרים כאמור, שענינם חשש לפגיעה בבריאותו הנפשית או הפיזית של האדם – ייוועץ ראש האגף במומחה מתחום הרפואה או הפסיכולוגיה…"

אי התאמה לתפקיד בצה"ל

תקנה 10 מחדדת כי ההוראות לגבי מסירת ההודעה יחולו גם על החלטות בדבר אי התאמה ביטחונית לתפקיד בצה"ל, כאשר:

• ההודעה תימסר מטעם ראש מחלקת ביטחון מידע בצה"ל.

• סמכות ראש האגף בנוגע לתקנה 9 תועבר לראש מחלקת ביטחון מידע.

 

פרק ד': הליכי השגה – זכות, ניהול וייצוג משפטי

זכות ההשגה והליכי ההגשה

על פי תקנה 11, כל אדם שקיבל הודעה בדבר אי התאמה ביטחונית זכאי להגיש השגה בפני הוועדה. ההליך כולל:

• הגשת כתב השגה – על פי תקנה 15, כתב ההשגה יוגש ב-5 עותקים ויכלול את עיקרי העובדות, הנימוקים ופירוט הסעד המבוקש.

• ייצוג משפטי – תקנה 16 קובעת כי המשיג רשאי לטעון בפני הוועדה בעצמו, אך יכול גם לשכור עורך דין או בא כוח שיטען בשמו.

ציטוט מהתקנות (פרק ד', תקנה 16(א)):

"המשיג רשאי לטעון לפני הועדה בעצמו ויכול שעורך דין, בא כוחו, יטען בשמו."

יתרונות הייצוג המשפטי – דגש על עו"ד עמנואל טראץ

במסגרת הליכי ההשגה, הייצוג המשפטי מהווה מרכיב קריטי במספר מישורים:

דיוק משפטי וניסוח מקצועי:

עורך דין מיומן מתמחה בתחום יכול לנסח את כתב ההשגה בצורה שתדגיש את העילות המשפטיות, תפרט את העובדות ותציג את טענות המשיג בצורה מיטבית.

הגנה על זכויות יסוד:

במסגרת ההליך, המשיג זכאי לזכויות יסוד כגון כבוד האדם וחופש העיסוק. עו"ד עמנואל טראץ, בעל ניסיון בתחום, יכול להבטיח שהליך ההשגה יתנהל תוך שמירה על זכויות אלו.

התמודדות עם הליכי ועדה מורכבים:

הוועדה לבדיקת ההשגה מנהלת דיונים שמערבים שאלות טכניות, ניהול ראיות והצגת טענות בצורה מסודרת. לעיתים ישנם גם דיונים במעמד צד אחד.
ייצוג משפטי מקצועי יכול לסייע בהכוונת ההליך ובהצגת הטענות בצורה המיטבית.

ייעוץ אסטרטגי:

עו"ד עמנואל טראץ, אשר מתמחה בתחום זה, מביא עמו ידע רחב והבנה מעמיקה של תקנות שירות הביטחון הכללי, מה שמאפשר לו לייעץ אסטרטגית בכל שלב – החל מהגשת כתב ההשגה ועד לדיונים בפני הוועדה.

דוגמה לציטוט מתקנות (פרק ד', תקנה 15(ב)):

"כתב ההשגה יכלול פרטים אלה:

(1) שמו של המשיג ושם בא כוחו, אם יש לו בא כוח…

(3) עיקרי העובדות והנימוקים שעליהם מבסס המשיג את ההשגה;

(4) פירוט הסעד המבוקש."

השלבים העולים מהתקנות בנושא הסיווג הביטחוני

בהתבסס על התקנות, ניתן להבחין בכמה שלבים עיקריים בתהליך:

1. קביעת הסיווג הביטחוני (תקנות 2–4):

   • תקנה 2: קובעת כי הסיווג הביטחוני הוא קביעה של רמת הרגישות הביטחונית של תפקיד או משרה.

   • תקנה 3: קובעת את הדרישות וההנחיות למעביד בנוגע לדרישות הסיווג, לרבות הגדרת רמות הסיווג ואישור התאמה ביטחונית.

   • תקנה 4: מתארת את ביצוע הסיווג וניהול רשימות המשרות והתפקידים המסווגים.

2. מסירת הודעת אי ההתאמה (תקנות 5–9):

   • תקנה 5: קובעת כי כאשר מתקבלת החלטה בדבר אי התאמה ביטחונית, תימסר הודעה לאדם.

   • תקנות 6–8: מפרטות את אופן מסירת ההודעה, כולל לוח זמנים (21 ימים) וסייגים למקרים בהם יש חשש לפגיעה בביטחון או בבריאותו של האדם.

   • תקנה 9: מתירה שינוי אופן, תוכן או מועד המסירה במקרה של חשש מוצדק.

3. הליכי השגה וייצוג משפטי (תקנות 11–24):

   • תקנה 11: מעניקה זכות להגיש השגה.

   • תקנות 12–15: מתארות את הליכי ההגשה, ניהול כתב ההשגה והמסירה לגורמים הרלוונטיים.

   • תקנה 16: מאפשרת ייצוג משפטי, ומדגישה את זכות המשיג להיבחר על ידי עורך דין.

   • תקנות 17–24: מפרטות את סדרי הדיון, ניהול הדיונים בוועדה, הסודיות וההחלטה הסופית.

4. עיון חוזר (תקנה 25):

   • במקרה של התגלות עובדות חדשות או שינוי נסיבות, ניתן לפנות לעיון חוזר בכתב, כאשר מתקיימים כל הנהלים והדרישות המעודכנות.

 

פרק ה': הוראות כלליות

עיון חוזר

תקנה 25 מעניקה לאלה שקיבלו החלטה בדבר אי ההתאמה הביטחונית את האפשרות לפנות לעיון חוזר:

• יש להגיש בקשה בכתב, עם פירוט הנימוקים ותמיכה במסמכים.

• עיון חוזר זה מהווה מנגנון לתיקון טעויות ועדכון ההחלטה בהתאם למציאות המשתנה.

ציטוט מהתקנות (פרק ה', תקנה 25(א)):

"על אף האמור בתקנה 7(3), מי שניתנה לגביו החלטה בדבר אי התאמה ביטחונית, ונתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות … יהיה רשאי לפנות לגורם שמסר לו את ההודעה בבקשה לעיון חוזר בהחלטה."

תחולה

תקנה 26 לתקנות שירות הביטחון הכללי קובעת כי תקנות אלו יחולו על כל החלטה בדבר אי התאמה ביטחונית שניתנה לאחר תחילתן, דבר המבטיח יישום אחיד ומעודכן של הנהלים בכל המקרים.

יתרונות הייצוג המשפטי – המלצה על ייצוג עו"ד עמנואל טראץ

1. דיוק וניסוח מקצועי

בעת הגשת כתב השגה, ניסוח הטענות בצורה ברורה, מדויקת ומנומקת הוא קריטי להצלחת ההליך. עו"ד עמנואל טראץ מתמחה בניסוח כתב השגה באופן המקצועי ביותר, מה שמבטיח:

• הצגת העובדות והנימוקים בצורה המיטבית.

• ניסוח טענות משפטיות התואמות את התקנות וההליכים המשפטיים.

 

2. הגנה על זכויות יסוד בהתאם לתקנון שירות ביטחון כללי

במסגרת הליכי ההשגה, חשוב להבטיח שמירה על זכויות יסוד של המשיג, כגון זכות לכבוד האדם וחופש העיסוק. עו"ד טראץ, בעל ניסיון רב בתחום, ידאג לכך שהליך ההשגה יתנהל תוך שמירה על:

• הזכות להגשת השגה ולהתייחסות לטענותיו.

• הצגת ראיות והסברים באופן שיבטיח הגנה משפטית מלאה.

 

3. התמודדות עם מורכבות הליכי הוועדה – 

דיוני ועדת ההשגה כוללים:

• ניהול ראיות,

• הצגת שאלות והבהרות,

• והצגת טענות משפטיות מול גורמים מקצועיים.

עו"ד עמנואל טראץ מתמצא בהליכים אלו, ויוכל ללוות את המשיג בכל שלב – מהגשת כתב ההשגה ועד לדיון עצמו – ולהבטיח שהליך ההשגה יתנהל בצורה מסודרת והוגנת.

 

4. ייעוץ אסטרטגי וליווי משפטי צמוד

בנוסף לניסוח כתב ההשגה, עו"ד טראץ מעניק ייעוץ אסטרטגי בכל שלב:

• הכנה מקיפה לקראת דיוני הוועדה.

• ליווי משפטי צמוד המבטיח תגובה מהירה לכל שאלה או דרישה מצד הוועדה.

• ניתוח מעמיק של ההחלטות והצגת דרכי פעולה משפטיות נוספות במקרה הצורך.

ציטוט מהתקנות (פרק ד', תקנה 16(א)):

"המשיג רשאי לטעון לפני הועדה בעצמו ויכול שעורך דין, בא כוחו, יטען בשמו."

 

המלצה לייצוג משפטי ותואם תקנות שירות הביטחון הכללי

לאור המורכבות הרבה של תקנות שירות הביטחון הכללי והליכי ההשגה, מומלץ מאוד לכל אדם הנפגע מהחלטת אי התאמה ביטחונית לשקול ייצוג משפטי. במיוחד, ייצוג על ידי עו"ד עמנואל טראץ יכול להוות יתרון משמעותי, וזאת מהסיבות הבאות:

• התמחות משפטית וביטחונית: עו"ד טראץ מתמחה בתחום הסיווג הביטחוני ומכיר את כל תקנות שירות הביטחון הכללי והפרוצדורות הקשורות.

• ניסיון בהליכים מול ועדת ההשגה: נסיונו הרב בהליכים אלו מאפשר לו להוביל את המשיג בצורה מקצועית ואסטרטגית.

• שמירה על זכויות המשיג: באמצעות ייצוגו, יבטיח עו"ד טראץ כי זכויות המשיג לשם הגשת השגה, עיון חוזר והגנה על זכויות יסוד יישמרו בכל שלב של ההליך.

מומלץ לכל מי שנפגע מהחלטת אי התאמה ביטחונית לפנות לייעוץ משפטי ולבחון את האפשרות לייצוג על ידי עו"ד עמנואל טראץ, אשר יכול לספק ליווי משפטי מלא, מקצועי ואמין.