סיווג ביטחוני או התאמה ביטחונית הוא תהליך שעובר מועמד או מועסק (להלן: "הנבדק") לצורך קבלת "רישיון" לגישה למידע מסווג במסגרת תפקיד מסווג.

המועמד כחלק מהתהליך יתבקש למלא שאלון התאמה ביטחונית ולעבור תחקיר ביטחוני.

התהליך מסתיים עם החלטה בדבר מתן הכשר ביטחוני או קביעה בדבר אי התאמה ביטחונית.

קביעת אי התאמה ביטחונית משמעה פסילת המועמד לרמת הסיווג המבוקשת.

הפסילה מקימה זכות השגה, שהיא ערעור תוך 30 יום.

מתי צריך לעבור הליך של סיווג ביטחוני (קביעת התאמה ביטחונית)

הנבדק יתבקש לעבור תהליך של סיווג ביטחוני באחד מהמקרים הבאים ולא רק:

  • בעת קבלה לעבודה בתפקיד שדורש סיווג ביטחוני.
  • במסגרת הליך של בדיקה ביטחונית חוזרת, בעת עבודה בתפקיד המצריך סיווג.
  • כשנדרשת העלאת רמת סיווג לצורך מילוי תפקיד או משרה.
  • לקראת שירות צבאי בתפקיד מסווג.
  • במקרה ובו יש דרישת הגוף לביצוע הבדיקה בשל אירוע שקרה במסגרת התפקיד.
  • כל מספר שנים, לצורך פיקוח על המועסק או המשרת בתפקיד מסווג.
  • בעת החלפת תפקיד (לפעמים), אפילו שמדובר בתפקיד בעל אותה רמת סיווג.
  • לקראת קבלת דרגה.
  • בעת קבלת פרויקט מסווג.
  • תפקידים או משרות שהוגדרו כמצריכות מעבר הליך התאמה ביטחונית.
  • בעת רישום כספק משרד הביטחון.
  • לצורך כניסה ומתן שירות לתעשיות ביטחוניות וצבאיות.

מדוע דורש השב"כ ממעסיקים לערוך למועמדים או מועסקים הליך סיווג ביטחוני?

המעסיקים נאלצים לערוך למועמדים לתפקיד או מועסקים הליך סיווג ביטחוני בשל החשיפה למידע מסווג שגלומה בתפקיד.

החשש הוא של חשיפת  מידע שיש ביכולתו לגרום נזק לביטחון המדינה, עשויה להביא לזליגת המידע.

משכך מתבקש המעסיק כתנאי להעסקה, להעביר את המועמד או המועסק הליך של סיווג ביטחוני.

המעסיק פונה למועמד או המועסק ומבקש ממנו לעבור את תהליך הסיווג הביטחוני מרצון.

יודגש שהליך של סיווג ביטחוני הוא הליך וולונטרי, והנבדק עושה אותו ומשתתף בו מתוך הסכמה אך לא ניתן להגדירו כהליך מרצון.

אילו שלבים כולל הליך של סיווג ביטחוני (התאמה ביטחוני) לשם מילוי תפקיד מסווג ?

שלב ראשון:  הליך של סיווג ביטחוני תמיד יכלול מילוי שאלון אישי לקביעת התאמה ביטחונית המשתנה בהתאם לרמות סיווג ביטחוני 1 עד 6.

הנבדק יחתום במסגרת מילוי השאלות על הצהרות והתחייבויות שונות:

ההתחייבויות יכללו התחיבות והצהרה בדבר אי שימוש בסמים, הימנעות מעבירות מחשב, עבירות פליליות ועוד.

בשלב השני ובהתאם למתכונת הבדיקה במסגרת הסיווג הביטחוני ייתכן והמועמד והמועסק יידרשו לעבור תחקיר ביטחוני.

בשלב השלישי יעבור התיק חזרה לשירות הביטחון הכללי אשר יתכלל את כלל הממצאים ויוציא המלצה להמשך הטיפול.

המלצת השב"כ יכולה להיות מתן הכשר ביטחוני לתפקיד מסווג או המשך מתכונת הבדיקה בשלבים נוספים.

השלבים הנוספים עשויים לכלול בדיקת פוליגרף, ראיונות עם ממליצים ומכרים ועוד.

האם הליכי התאמה ביטחונית (סיווג ביטחוני) לשם מילוי תפקיד מסווג כוללים את כל השלבים בהכרח?

התשובה היא לא. לא כל הליך סיווג ביטחוני יכלול את כל השלבים.

מתכונת הבדיקה תקבע בהתאם לרמת הסיווג הביטחוני הנדרש אשר נע בין רמות הסיווג 1-6.

יצוין כי כל הליכי התאמה ביטחונית כוללים בדיקת רקע מקיפה.

בדיקת הרקע נערכת בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) שהוא הגוף שאמון חוקית על כל התהליך של סיווג ביטחוני וקביעת התאמה ביטחונית.

מטרתו של הליך סיווג ביטחוני (התאמה ביטחונית) לשם מילוי תפקיד מסווג

מטרתו של הליך התאמה ביטחונית  הוא להבטיח שבתפקידים ובמשרות שהוגדרו כמסווגים ביטחונית, יועסקו האנשים המתאימים ביטחונית.

המדינה רוצה להעסיק בתפקידים אלו אנשים שניתן לסמוך עליהם וזאת על מנת להגן על סודות המדינה, אישים ומתקנים מאובטחים.

לשם כך, מבצעת המדינה הליך סינון מוקדם והליך של בדיקה ביטחונית חוזרת.

שמטרתו להגביר את הפיקוח ולהרתיע מועסקים בתפקידים מסווגים.

כך שגם מועסקים יודעים שלמרות שצלחו את ההליך קבלתם לעבודה, הם עדיין נמצאים תחת פיקוח ובדיקה גם במהלך מילוי תפקידם.

הליך סיווג ביטחוני (התאמה ביטחונית) לשם מילוי תפקיד מסווג היא באחריות השב"כ

ככלל תהליך של סיווג ביטחוני יתבצע במישרין על ידי שירות הביטחון הכללי (השב"כ).

שירות הביטחון הכללי (השב"כ) הוא הגוף הבלעדי המוסמך על פי חוק לעסוק בנושא התאמה הביטחונית.

לפיכך רק הוא אמון על מתן הכשר ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית (פסילה ביטחונית).

בשל כמות הבדיקות הגבוהה רשאי השב"כ להעביר ביצוע חלקים מסוימים של הבדיקה לגוף אליו מתמיין המועמד או מועסק בו.

הגוף שקיבל הנחיה לביצוע פעולה מסויימת, יבצע אותה בפיקוח ובכפוף להנחיה המקצועית של השב"כ.

תחקיר ביטחוני במסגרת הליך סיווג ביטחוני (התאמה ביטחונית) לשם מילוי תפקיד מסווג

מתחקר (שב"כ או מונחה) אמון על ביצוע תחקירים ביטחוניים.

המתחקר מחזיק בכתב הסמכה תקף מהשב"כ שמהווה מעין תו תקן לביצוע תחקירים ביטחוניים.

במסגרת התחקיר הביטחוני המתחקר שואל את הנבדק שאלות מקיפות וקשות אודותיו שכוללות התייחסות למידע רפואי חסוי ומידע נפשי חסוי.

הנבדק מתבקש לדווח על כל מוטרדות והתנהגויות פורצת חוק ולספר אודות עבירות פליליות אותן ביצע בעבר, שימושיו בסמים, מעורבותו באירועים חריגים בחייו.

בהמשך לכך המתחקר יתשאל את המועסק או המועמד לעומק על קשריו המשפחתיים והחברתיים בארץ ובחו"ל והוא רשאי לדרוש פרטי קשר.

כמובן שישנן שאלות רבות נוספות שישאלו בתחקיר הביטחוני והכל בהתאם למתכונת הבדיקה והדברים שיעלו במסגרת התחקיר.

המידע מנותח ועובר למנהליו של המתחקר.

שמירת סודיות במהלך הליך התאמה ביטחונית (סיווג ביטחוני) במסגרת תפקיד מסווג

למרות מה שחושביםשמירת הסודיות במסגרת הליך ההתאמה הביטחונית אינה מוחלטת.

משכך חשוף הנבדק לסנקציות פליליות, משמעתיות, תעסוקתיות ומנהליות.

מסירת מידע מפלילי בתוך תהליך של התאמה ביטחונית חושפת את הנבדק לסיכונים של:

העמדה לדין פלילי, דין משמעתי וסנקציות תעסוקתיות ומנהליות שונות

לכן, כבר בתחילת תהליך הסיווג הביטחוני מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בסיווג ביטחוני.

מתן הכשר ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית

לאחר השלמת כלל השלבים של הליך ההתאמה הביטחונית שכוללים:

מילוי שאלון, חתימה על הצהרות, תחקיר, שיחות עם ממליצים ובדיקת פוליגרף

תתקבל החלטה בדבר התאמתו הביטחונית ומתן הכשר ביטחוני או פסילה ביטחונית שמשמעה החלטה בדבר קביעת אי התאמה ביטחונית.

עם קבלת החלטה בדבר מתן סיווג ביטחוני, יקבל המועמד או המועסק הודעה בדבר מתן הכשר ביטחוני באמצעות הגוף המפנה.

במידה והמועמד או המועסק נפסל ביטחונית ונקבעה לו אי התאמה ביטחונית.

קביעת אי התאמה ביטחונית מקימה לנבדק זכות ערעור על החלטה תוך 30 יום בלבד מאז קבלת ההודעה!

לסיכום:

לא קל לצלוח תהליך של סיווג ביטחוני מבלי לקבל ייעוץ והכוונה משפטית מאחר ומדובר:

  • תהליך לא שקוף, שמתנהל באופן חסוי על ידי השב"כ.
  • מתנהל בהתאם לכללים מסוימים שאינם שגרתיים ולא מוכרים על ידי רוב האנשים.
  • ההחלטה מתקבלת לפי כללים סודיים וחסויים.
  • במסגרת התהליך הנבדק חושף מידע רב אודותיו, מידע פרטי, אישי ומידע מתחום צנעת הפרט.
  • חריגה מהכללים או אי שיתוף פעולה יכולה להוביל לפסילה (קביעת אי התאמה ביטחונית) על כל ההשלכות הנלוות לכך.
  • פסילה ביטחונית או  קביעת אי התאמה ביטחונית יש לה השלכות תעסוקתיות רחבות ולפרק זמן ממושך של עד-5 שנים.
  • ישנו פרק זמן קצר ומוגבל של 30 יום להגשת השגה (ערעור) על ההחלטה.
  • השב"כ רשאי להעביר מידע שהתקבל במסגרת הבדיקה לגורמי האכיפה, התעסוקה, גורמי משמעת או גורמים מנהליים.
  • מטרת העברת המידע היא שיחלו בסנקציות (מנהליות או פליליות !!!!) מול הנבדק, אשר בתמימותו ומתוך רצון לשיתוף פעולה מסר מידע זה.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בסיווג ביטחוני בכל הקשור לרמות סיווג ביטחוני

תיוועצו בעורך דין! קחו שליטה בגורלכם.

אל תתנו לשאננות ולתמימות שברצון להתקבל למשרה מסווגת להפוך לסיוט של חייכם.

עשו הכל כדי שתהליך הסיווג לא יהפוך לחסם תעסוקתי למשרות רמות למשך 5 שנים כאשר הוא מלווה בהליך מנהלי, משמעתי או חלילה פלילי.

עורך דין עמנואל טראץ', בעל ניסיון משמעותי בהליכי התאמה ביטחונית, לקראת תחקיר ביטחוני, סיווג ביטחוני ובדיקת פוליגרף.

ליצירת קשר עם עו"ד טראץ התקשרו 050-8656880 או השאירו הודעה באתר.