עבירות אלימות בצבא: תקיפת חייל או מפקד, ההליך והעונש

אמ;לק: עבירות אלימות בצבא אלימות בצבא היא עבירה שעלולה להוביל לדין משמעתי ביחידה או להליך פלילי בבית הדין הצבאי. חומרת העבירה והעונש תלויים בזהות הנפגע, בנסיבות האירוע ובחומרת הפגיעה. לפי חוק השיפוט הצבאי, העונש המרבי על תקיפת חייל הוא שנת מאסר, על תקיפת מפקד עד שנתיים, ואם המפקד היה בתפקיד – עד חמש שנות מאסר. במקרים של התעללות בנסיבות מחמירות העונש עשוי להגיע לשבע שנות מאסר.

ויכוח בחדר, דחיפה בתור לחדר האוכל, עימות עם מפקד אחרי לילה בלי שינה. במסגרת צבאית, שבה אנשים חיים ועובדים יחד תחת לחץ, אירוע כזה יכול להסלים בתוך שניות. ההשלכות של אלימות בצבא שונות מאוד מאלה של אותו אירוע באזרחות: חייל שתוקף חייל אחר, מפקד או שוטר צבאי עובר עבירה לפי חוק השיפוט הצבאי, והתיק יכול להסתיים בדין משמעתי ביחידה או בכתב אישום בבית הדין הצבאי.

באתר שלנו כבר הסברנו איך להתמודד עם אישום בעבירות אלימות במשפט האזרחי, ומה העונש על תקיפה לפי חוק העונשין. המאמר הזה מוקדש לצד הצבאי: אילו עבירות אלימות בצבא קובע החוק, מה ההבדל בין דין משמעתי להליך פלילי, ואיך נכון להתנהל מהרגע הראשון.

מה נחשב אלימות בצבא לפי החוק?

על חיילים חל חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. החוק קובע עבירות צבאיות ייחודיות, ורבות מהן תלויות במעמד הצדדים: מי תקף את מי, האם הנפגע היה מפקד, זקיף או שוטר צבאי, והאם המעשה נעשה בזמן תפקיד. בנוסף, לפי סעיף 14 לחוק, בית דין צבאי מוסמך לדון חייל גם על עבירה שאינה צבאית, כמו עבירות לפי חוק העונשין. כתב אישום על אלימות בצבא יכול לכלול אפוא גם סעיף מחוק השיפוט הצבאי וגם סעיפים של תקיפה, פציעה או איומים מחוק העונשין.

עבירות אלימות בצבא: הסעיפים המרכזיים

אלה עבירות האלימות העיקריות בחוק השיפוט הצבאי. העונשים שמופיעים כאן הם העונשים המרביים שקבועים בחוק. העונש בפועל נקבע לפי נסיבות המקרה, ולא כל תיק מגיע בכלל להליך פלילי.

• אלימות כלפי חייל (סעיף 61) – חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות. העונש המרבי: מאסר שנה.
• אלימות כלפי מפקד (סעיף 59) – חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות. העונש המרבי: מאסר שנתיים, ואם המפקד היה בתפקיד באותה שעה, מאסר חמש שנים.
• אלימות כלפי ממלאי תפקיד (סעיף 60) – אלימות כלפי זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו, או חייל שהופקד על שמירה. העונש המרבי: מאסר חמש שנים.
• איום ועלבונות כלפי מפקד (סעיף 62) – גם בלי מגע פיזי. העונש המרבי: מאסר שנה, ושלוש שנים אם המפקד היה בתפקיד.
• התנגדות לפעולה חוקית (סעיף 64) – התנגדות בכוח לחייל שבא לשים את החייל במשמורת. העונש המרבי: מאסר שנתיים.
• התעללות (סעיף 65) – חייל שהיכה חייל נמוך ממנו בדרגה או אדם שבמשמורתו, או התעלל בהם (עד שלוש שנים); התעללות בחייל אחר (עד שנתיים); ובנסיבות מחמירות, עד שבע שנים.

ההבדלים האלה מסבירים למה אותה דחיפה יכולה להיות עניין קטן בין שני חיילים, אבל עבירה חמורה כשהנפגע הוא מפקד בתפקיד או שוטר צבאי.

דין משמעתי או בית דין צבאי?

לא כל אירוע של אלימות בצבא מגיע לבית הדין הצבאי. לפי סעיף 136 לחוק השיפוט הצבאי, כשחייל מואשם בעבירה צבאית שהעונש המרבי עליה אינו עולה על שלוש שנות מאסר, קצין שיפוט מוסמך לדון אותו בדין משמעתי. אלימות כלפי חייל (סעיף 61), למשל, נכנסת לגבולות האלה. אלימות כלפי מפקד בתפקיד (סעיף 59) או כלפי שוטר צבאי (סעיף 60) לא נכנסת.

ההבדל משמעותי. דין משמעתי בצה"ל מתנהל ביחידה, מהר יחסית ובסמכויות ענישה מוגבלות. הליך בבית הדין הצבאי הוא הליך פלילי לכל דבר, עם כתב אישום, ראיות, עדים ופסק דין. לכן אחת המטרות המרכזיות של ההגנה, כשהדבר אפשרי, היא שהתיק יטופל במסלול המשמעתי או ייסגר.

איך מתנהל ההליך: מהתלונה ועד ההחלטה

אלה השלבים העיקריים בתיק של אלימות בצבא:

• האירוע והדיווח – מפקד, נפגע או עד מדווחים על האירוע. במקרים חמורים נפתחת חקירת מצ"ח.
• חקירה – גביית עדויות, תיעוד רפואי, מצלמות והודעות. החשוד נחקר באזהרה, ולעיתים נעצר. מי שנעצר יכול לבקש שחרור ממעצר צבאי.
• החלטה על המסלול – סגירת התיק, העברה לטיפול משמעתי או שקילת כתב אישום.
• שימוע – לפני החלטה על כתב אישום, במקרים רבים אפשר לבקש שימוע לפני הגשת כתב אישום צבאי ולהציג טענות שעשויות לשנות את ההחלטה.
• בית הדין הצבאי – אם הוגש כתב אישום, התיק מתנהל בבית הדין הצבאי עד הכרעת דין וגזר דין.

האם כל שימוש בכוח הוא עבירה?

לא. חיילים נדרשים לעיתים להפעיל כוח כחלק מהתפקיד, למשל בפעילות מבצעית, בשמירה או במעצר. סעיף 17 לחוק השיפוט הצבאי מחיל על עבירות צבאיות את החלק הכללי של חוק העונשין, ולכן גם בצבא קיימות ההגנות הכלליות, כמו הגנה עצמית. השאלה היא תמיד אם הכוח היה נחוץ ומידתי בנסיבות.

בתיקים כאלה פרטי האירוע הם הכול: מי התחיל, מה נאמר לפני, האם היה איום, מה מתועד במצלמות ומה ראו העדים. כדאי לרשום את הפרטים בהקדם, כל עוד הם טריים.

נחקרתם או הואשמתם באלימות בצבא? כך כדאי לפעול

כמה כללים פשוטים יכולים לשמור על האפשרויות שלכם בהמשך:

• אל תמסרו גרסה "לא רשמית" למפקד או לחברים לפני שהתייעצתם. גם שיחה כזו עלולה לשמש נגדכם בהמשך.
• בחקירת מצ"ח יש לכם זכות להיוועץ בעורך דין וזכות שתיקה.
• אל תיצרו קשר עם המתלונן או עם העדים בנוגע לאירוע.
• שמרו כל הודעה, תמונה או תיעוד רפואי שקשורים לאירוע.
• אם נפגעתם בעצמכם, ודאו שהפגיעה מתועדת אצל גורם רפואי.

עבירות אלימות בצבא: למה חשוב ייצוג מוקדם

אירוע אלימות בצבא יכול להשפיע הרבה מעבר לעונש עצמו: על המשך השירות, על קידום בקבע, על סיווג ביטחוני ועל רישיון לנשק בעתיד. ייעוץ מוקדם עוזר להבין באיזה סעיף מדובר, מה הסיכון האמיתי ואיך אפשר להשפיע על המסלול.

עו"ד עמנואל טראץ' מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בחקירות מצ"ח, בהליכים משמעתיים ובבתי הדין הצבאיים. בשירותו הצבאי שימש חוקר בכיר וראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח, ולכן הוא מכיר את ההליך משני צדיו. לשיחת ייעוץ התקשרו למשרד בטלפון 079-7292409. יש גם מענה לחירום 24/7.

שאלות נפוצות

מה העונש על תקיפת חייל בצבא?

לפי סעיף 61 לחוק השיפוט הצבאי, העונש המרבי על אלימות כלפי חייל הוא מאסר שנה. העונש בפועל תלוי בנסיבות, ולעיתים התיק מטופל בדין משמעתי.

האם תקיפת חייל תמיד מגיעה לבית הדין הצבאי?

לא. עבירה צבאית שהעונש המרבי עליה עד שלוש שנות מאסר, כמו אלימות כלפי חייל, יכולה להידון בדין משמעתי אצל קצין שיפוט. תיקים חמורים יותר מגיעים לבית הדין הצבאי.

האם תקיפת מפקד חמורה יותר?

כן. לפי סעיף 59 העונש המרבי הוא מאסר שנתיים, ואם המפקד היה בתפקיד באותה שעה, מאסר חמש שנים.

אפשר להישפט בצבא גם על סעיפים של חוק העונשין?

כן. לפי סעיף 14 לחוק השיפוט הצבאי, בית דין צבאי מוסמך לדון חייל גם על עבירות שאינן צבאיות, כמו תקיפה או איומים לפי חוק העונשין.

מה אם הפעלתי כוח כדי להגן על עצמי?

ההגנות הכלליות של חוק העונשין, כמו הגנה עצמית, חלות גם על עבירות צבאיות. השאלה היא אם הכוח היה נחוץ ומידתי, ולכן חשוב לתעד את האירוע ולהתייעץ מוקדם.

נחשדתם בעבירת אלימות בצבא?

עו"ד עמנואל טראץ', חוקר מצ"ח לשעבר, ילווה אתכם מהחקירה ועד בית הדין הצבאי. השאירו פרטים או התקשרו ל-079-7292409 לייעוץ ראשוני.