עבירות צבאיות: הסוגים העיקריים ומה קורה כשנחשדים

איחור של כמה ימים מחופשה, נשק שנעלם בשטח, פקודה שלא בוצעה. חיילים רבים מגלים רק בדיעבד שמה שנראה עניין פנימי הוא עבירה. עבירות צבאיות הן מעשים שחוק השיפוט הצבאי קובע לגביהם עונש, ולרבות מהן אין מקבילה בחיים האזרחיים. חלקן מסתיימות בדין משמעתי ביחידה, וחלקן בכתב אישום ובמאסר.

המאמר הזה הוא מפה: אילו עבירות צבאיות קיימות, מה העונש המרבי על כל אחת, מי דן בהן ומה קורה מהרגע שנחשדים. לכל נושא יש קישור לעמוד מפורט באתר. העונשים שמופיעים כאן הם העונשים המרביים שקבועים בחוק, והעונש בפועל תלוי בנסיבות. המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי.

מה נחשב עבירות צבאיות?

הצבא הוא מסגרת שנשענת על משמעת, ציות ופעילות מבצעית, ולכן יש לו חוק פלילי משלו. חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מגדיר בסעיף 1 עבירה צבאית כעבירה לפי חלק ב' של החוק, ובו רשימה ארוכה של סעיפים, בעיקר בין 43 ל-135. לצד עבירות צבאיות, בית דין צבאי מוסמך לפי סעיף 14 לדון חייל גם על עבירה שאינה צבאית, בכפוף לחריגים. לכן נוח לחלק את התמונה לשתי קבוצות:

• עבירות צבאיות – קיימות רק בחוק השיפוט הצבאי, כמו עריקה, סירוב פקודה ואלימות כלפי מפקד.
• עבירות כלליות – מופיעות בחוקים אחרים, אבל מוגשות נגד חייל לבית דין צבאי, כמו עבירות סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים, עבירות מין או קבלת דבר במרמה.

החוק חל על חיילים בסדיר ובקבע, ועל אנשי מילואים בזמן שירות. לפי סעיף 8, הוא חל גם על קבוצות נוספות, כמו מי שנמצא במשמורת צבאית ועובדים אזרחיים מסוימים. על עובדי צבא, לפי סעיף 13, חלק מהעבירות אינן חלות כשהמעשה נעשה שלא בתקופת לחימה. גם מי שהשתחרר עשוי לעמוד לדין על מעשה מתקופת השירות, בתנאים שבחוק (סעיף 6).

הסוגים העיקריים של עבירות צבאיות ועונשיהן

היעדרות, עריקה והשתמטות

בקבוצה הזו של עבירות צבאיות המפתח הוא הכוונה: מי שנעדר על מנת שלא לחזור הוא עריק, ומי שנעדר בלי כוונה כזו הוא נפקד. הרחבנו על כך בעמוד עריקות מהצבא. כדאי להבחין גם בין החוק לבין הנוהל בשטח: בצבא מקובל לדבר על עריק ביחידה אחרי 21 ימים רצופים של היעדרות, וההחלטה אם להגיש כתב אישום נשענת גם על הנחיות התביעה הצבאית לגבי משך ההיעדרות. ההנחיות האלה עשויות להשתנות, ולכן יש לבדוק מה חל ביום ההחלטה.

• עריקה (סעיף 92) – עד 7 שנות מאסר, ועד 10 שנים בפעילות מבצעית או קרבית.
• חזקת כוונה (סעיף 93) – היעדרות של 18 חודשים שלא ברשות מקימה חזקה של כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח אחרת.
• היעדר שלא ברשות (סעיף 94) – עד 3 שנות מאסר, אלא אם הוכח היתר או הצדק סביר.
• הטלת מום כדי להימנע משירות (סעיף 100) – עד 10 שנות מאסר.
• השתמטות מפעולה (סעיף 102) – עד 4 שנים, ועד 15 שנים בהשתמטות מתפקיד קרבי.

אי ציות ורשלנות במילוי תפקיד

• סירוב פקודה במזיד (סעיף 122) – עד 3 שנות מאסר.
• אי קיום פקודה (סעיף 123) – עד שנתיים, ועד 10 שנים אם העבירה נעשתה תוך פעולה קרבית של היחידה.
• רשלנות בקיום פקודה או בתפקיד (סעיף 124) – עד שנה, ועד שנתיים למפקד ולסמל ומעלה.

עבירות נשק ורכוש צבאי

כאן המלכודת גדולה במיוחד, כי החזקה עובדת נגד החייל. לפי סעיף 81, כשרכוש צבאי ניזוק או אבד, מניחים שהחייל לא נקט אמצעים סבירים, עד שיוכח אחרת. פירוט על השימוש בנשק נמצא בעמוד עבירות נשק בצבא.

• הוצאת רכוש צבאי משליטה (סעיף 77) – עד 3 או 7 שנים, לפי שווי הרכוש.
• הוצאת נשק משליטה (סעיף 78) – עד 15 שנות מאסר.
• אי שמירה על רכוש צבאי (סעיף 80) – עד שנה, ועד 3 שנים בנשק ובכלי רכב.
• גניבה מחייל (סעיף 84) – עד שנתיים.
• שימוש בנשק ללא סמכות או זהירות (סעיף 85) – עד שנתיים, ועד 3 שנים אם הנשק הופעל.

אלימות, התעללות ופגיעה בסמכות

בעבירות האלה המעמד של הצדדים קובע: אותה דחיפה חמורה יותר כשהנפגע הוא מפקד בתפקיד או שוטר צבאי. סעיפים 59 עד 65 קובעים עונשים שונים לכל מצב, עד 7 שנים במקרים החמורים של התעללות. כל הסעיפים מפורטים במאמר על עבירות אלימות בצבא.

מרמה, זיוף ומסמכים

סעיפים 96 עד 99 עוסקים בשימוש בטענות שווא כדי להתגייס, להתמנות או להשתחרר. במקרים של השגת שחרור או פטור בטענות שווא, העונש המרבי הוא 10 שנים. סעיף 105 עוסק בפרטים כוזבים במסמכים צבאיים (עד 3 שנים), וסעיף 108 במסירת פרט כוזב בתלונה או בבקשה (עד שנה). הרחבה בעמוד עבירות מרמה בצבא.

התנהגות ומשמעת

השתתפות בקטטה או התנהגות פרועה במקום ציבורי (סעיף 128), התנהגות מבישה (סעיף 129), התנהגות שאינה הולמת דרגה (סעיף 130) והפרת פקודות (סעיף 133) הן עבירות שהעונש המרבי עליהן הוא שנה. ברוב המקרים הן מטופלות ביחידה.

ביטחון ושדה הקרב

בקצה החמור של הסקאלה נמצאות עבירות צבאיות כמו בגידה (סעיף 43), מסירת ידיעות שלא כדין (סעיף 57, עד 5 שנים) ונטישת עמדה (סעיף 58, עד 3 שנים, ועד 7 שנים נוכח האויב). שימו לב גם לעיקרון רחב יותר: בעבירות צבאיות רבות העונש המרבי עולה כשהמעשה נעשה בפעילות מבצעית או קרבית, כפי שראינו בעריקה ובאי קיום פקודה. לכן חשוב לבדוק מה היה מצב היחידה ביום האירוע.

סמים ועבירות מין

אלה ברובן עבירות כלליות שנדונות בצבא, אבל יש גם רכיב צבאי: סירוב לבדיקה לפי צו הוא עבירה לפי סעיף 127א (עד שנתיים). ראו את העמודים עבירות סמים בצה"ל, בדיקת סמים בצבא ועבירות מין בצה"ל.

מי דן בתיק: קצין שיפוט או בית דין?

הקו המרכזי נמצא בסעיף 136: קצין שיפוט מוסמך לדון חייל, בדרגה נמוכה מרב-אלוף, על עבירה צבאית שעונשה המרבי אינו עולה על 3 שנות מאסר. כלומר עבירות צבאיות רבות יכולות להיות מטופלות בדין משמעתי בצה"ל, וזו לעיתים קרובות מטרה בפני עצמה של ההגנה. עבירות חמורות יותר, ותיקים שהתביעה בוחרת להעמיד לדין, מגיעים לבית דין צבאי: ייצוג משפטי.

ההבדל משמעותי: דין משמעתי הוא הליך פנימי מהיר יותר, עם סמכויות ענישה מוגבלות. בית דין צבאי הוא הליך פלילי מלא, עם תובע, ראיות, עדים והכרעת דין. כשקוראים את רשימת העבירות הצבאיות, העונש המרבי הוא לא רק מספר מפחיד: הוא גם מה שקובע אם המסלול המשמעתי אפשרי בכלל. לכן השאלה באיזה סעיף מדובר היא אחת הראשונות שבודקים.

מה קורה כשנחשדים בעבירות צבאיות

כך נראה המסלול הרגיל, אם כי לא כל תיק עובר את כל השלבים:

• דיווח ופתיחת תיק – מפקד, נפגע או עד מדווחים, ובמקרים המתאימים נפתחת חקירת מצ"ח.
• חקירה ולעיתים מעצר – החשוד נחקר, ולעיתים נעצר. מי שנעצר יכול לפעול לשחרור ממעצר צבאי.
• החלטת הפרקליטות הצבאית – השלמת חקירה, סגירה, העברה לטיפול משמעתי או שקילת כתב אישום.
• שימוע – לפי הנחיות התביעה הצבאית הראשית, לפני כתב אישום בעבירת פשע יש שימוע לפני הגשת כתב אישום צבאי. זו הזדמנות אמיתית לשנות את ההחלטה.
• כתב אישום ומשפט – אם הוגש כתב אישום בצבא, התיק עובר לבית הדין הצבאי עד הכרעת דין וגזר דין.
• ערעור – לבית הדין הצבאי לערעורים, בתוך 15 יום לפי סעיף 418.

הזכויות שלכם בהליך

גם מי שנחשד בעבירות צבאיות חמורות שומר על זכויות בסיסיות. אלה העיקריות:

• ייצוג – לפי סעיף 316, נאשם יכול לבקש סנגור צבאי או לבחור עורך דין. לחייל יש זכות לייצוג בסנגוריה הצבאית בלי תשלום.
• זכות היוועצות ושתיקה – בחקירת מצ"ח יש לכם זכות להיוועץ בעורך דין ולשתוק. במשפט עצמו, הימנעות מהעדה עשויה לחזק את ראיות התביעה (סעיף 366א).
• עיון בחומר – לנאשם ולסניגורו יש זכות לעיין בחומר החקירה (סעיף 307).
• ערעור – גם על הכרעת הדין וגם על העונש.

ההשפעה על החיים אחרי הצבא

רבים חוששים בעיקר מהכלא, אבל ההשפעה של עבירות צבאיות יכולה להיות רחבה יותר: על המשך השירות והקידום בקבע, על שירות המילואים, על סיווג ביטחוני, על עבודה בגופים מסוימים, על לימודים ורישיונות מקצועיים ועל רישיון לנשק. הכול תלוי בסעיף, בעונש ובמסלול שבו הסתיים התיק.

לגבי רישום פלילי, אין תשובה אחת. סעיף 404א קובע הגבלות על מסירת מידע במקרים מסוימים, לפי סוג העבירה ואורך העונש, והעבירות בתוספת השנייה לחוק אינן נחשבות פרט רישום. בנושא זה הרחבנו בעמוד מחיקת רישום פלילי.

למה ייצוג מוקדם חשוב

כמעט בכל התיקים האלה, הרגע שבו אפשר להשפיע הוא לפני כתב האישום: בחקירה, בשימוע ובשיח עם הפרקליטות הצבאית. עורך דין שמכיר עבירות צבאיות ואת סדרי הדין של בית הדין יכול לבדוק אם הסעיף נכון, אם הראיות חזקות ואם אפשר להעביר את התיק למסלול קל יותר.

עו"ד עמנואל טראץ' שירת כחוקר בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ"ח, ובהמשך עבד כעורך דין במחלקה הפלילית-מינהלית בשב"כ. הוא מייצג הן בעבירות צבאיות והן בעבירות כלליות שנדונות בבתי הדין הצבאיים.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

בתיקים של עבירות צבאיות חוזרות כמה הנחות שגויות, שעלולות לעלות ביוקר:

• "זה עניין פנימי של היחידה" – גם אירוע שהתחיל בשיחה עם המפקד יכול להגיע למצ"ח ולבית הדין.
• "השתחררתי, אז זה נגמר" – החוק עוסק גם במי שחדל להיות חייל, ותיק ישן עלול לצוץ בהמשך.
• "הנשק אבד, אבל לא עשיתי שום דבר רע" – בגלל החזקה בסעיף 81, במקרים כאלה צריך להוכיח שנקטתם אמצעים סבירים.
• "עדיף לסרב לבדיקה" – סירוב לצו לפי סעיף 250א הוא עבירה בפני עצמה.
• "לא ידעתי שזה אסור" – בדרך כלל זו לא הגנה. עבירות צבאיות חלות גם על מי שלא קרא את הסעיף.

נחשדתם? כך כדאי לפעול

בעבירות צבאיות, השעות הראשונות אחרי האירוע או הזימון חשובות במיוחד. אלה הצעדים המעשיים:

• אל תמסרו גרסה לא רשמית למפקד או לחברים לפני שהתייעצתם.
• רשמו לעצמכם מיד תאריכים, שמות ועדים, כל עוד הפרטים טריים.
• שמרו אישורים, הודעות ותיעוד רפואי. בעבירות היעדר, היתר או הצדק סביר הם בדיוק הנקודה.
• בתיק של נשק או רכוש שאבד, דווחו בהתאם לנהלים ותעדו את מה שעשיתם כדי לשמור עליו.
• אל תיצרו קשר עם מתלוננים או עדים בנוגע לאירוע.
• אם קיבלתם זימון, אל תתעלמו ממנו. התקשרו לעורך דין לפני החקירה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין עבירות צבאיות לעבירות משמעת?

עבירה צבאית היא עבירה לפי חלק ב' לחוק השיפוט הצבאי. המונח עבירת משמעת מתאר בדרך כלל את האופן שבו התיק מטופל: לפני קצין שיפוט, ולא בבית דין. לפי סעיף 136, זה אפשרי בעבירה צבאית שעונשה המרבי עד 3 שנים.

האם כל עבירות צבאיות מובילות לרישום פלילי?

לא. זה תלוי בעבירה, בעונש ובמסלול שבו הסתיים התיק. עבירות שבתוספת השנייה לחוק אינן נחשבות פרט רישום, ובמקרים אחרים חלות הגבלות לפי סעיף 404א.

אפשר לערער על החלטה של בית דין צבאי?

כן. מי שהורשע רשאי לערער לבית הדין הצבאי לערעורים בתוך 15 יום מיום פסק הדין (סעיפים 413 ו-418). גם התביעה רשאית לערער (סעיף 424).

מה קורה אם חייל לא מגיע לחקירה?

אי הגעה עלולה להחמיר את מצבו ולהוביל לצעדים נגדו, ואינה מסיימת את התיק. מי שזומן וחושש צריך להתקשר לעורך דין לפני מועד החקירה, ולא להיעלם.

האם עבירה צבאית משפיעה על שירות מילואים?

היא יכולה להשפיע, בעיקר בתיקים של אלימות, נשק או מין, ובמיוחד על תפקיד ועל נשיאת נשק. ההשפעה תלויה בעבירה ובמסלול הטיפול בתיק.

האם אפשר למחוק רישום פלילי של עבירה צבאית?

במקרים מתאימים אפשר לבקש מחיקה או צמצום, בכפוף לתנאים ולמשך הזמן שחלף. כדאי לבדוק כל מקרה לגופו.

נחשדתם באחת העבירות הצבאיות?

עו"ד עמנואל טראץ', חוקר מצ"ח לשעבר, מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים כ-15 שנה, מהחקירה ועד בית הדין הצבאי. יש מענה לחירום 24/7. התקשרו ל-055-2550011 לייעוץ ראשוני.