הסדר מותנה בתל אביב: סגירת תיק בשלוחת הסדר מותנה (אור יהודה)


5/5 - (2 הצבעות)

הסדר מותנה בתל אביב מתנהל בשלוחה ייעודית של יחידת הסדר מותנה בחטיבת התביעות של משטרת ישראל. השלוחה פועלת באור יהודה אך משרתת תיקים השייכים למחוז תל אביב. מי שקיבל הודעה על תיק פתוח בעבירה שאינה חמורה במיוחד עשוי להיות מופנה לשלוחה, ובסיום ההליך, אם עמד בתנאים, התיק נסגר בלי כתב אישום ובלי הרשעה.

תרשים: שלבי ההסדר המותנה בשלוחת תל אביב

פרטי השלוחה: כתובת, פקס ודואר אלקטרוני

  • כתובת: אריק איינשטיין 1 (קומה ג'), אור יהודה
  • פקס: 03-6150434
  • דואר אלקטרוני: hesderim-tlv@police.gov.il
  • ניווט: פתיחה ב-Google Maps

לצורך העתקת חומרי החקירה יש להצטייד בדיסק און קי. הפרטים נלקחו מפרסום משטרת ישראל ועשויים להשתנות, ולכן כדאי לוודא אותם לפני הגעה.

איך פועל הליך הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד: החשוד מודה בעובדות המהוות את העבירה ומתחייב לקיים תנאים, והתביעה מתחייבת לסגור את התיק בלי להגיש כתב אישום. התנאים כוללים בדרך כלל תשלום לאוצר המדינה או לגוף אחר, לעיתים פיצוי לנפגע העבירה, והתחייבות להימנע מעבירה לתקופה. ראו גם את העמוד הכללי על הסדר מותנה.

10 עבירות נפוצות בהסדר מותנה בתל אביב

הרשימה מבוססת על מבחן של 1,500 ההסדרים האחרונים שפורסמו במאגר משטרת ישראל (נכון ל-6.11.2026), שמתוכם 207 נסגרו בשלוחה זו. אין זו רשימה סגורה, וההתאמה נבחנת לגופו של כל תיק.

  1. איומים (סעיף 192 לחוק העונשין): איום בפגיעה שלא כדין בגוף, בחירות או ברכוש, בכוונה להפחיד או להקניט. ראו סגירת תיק איומים בהסדר מותנה.
  2. היזק לרכוש במזיד (סעיף 452): פגיעה ברכב, בדלת, בחלון או ברכוש אחר, לרוב בעקבות סכסוך שכנים או עימות בכביש.
  3. תקיפה סתם (סעיף 379): אירועי אלימות קלה שלא גרמו לחבלה משמעותית, לרוב על רקע ויכוח או סכסוך. ראו העונש על תקיפה.
  4. גניבה (סעיף 384): גניבה בחנות או ממקום עבודה בהיקף מוגבל, במיוחד כשהרכוש הושב.
  5. תקיפה הגורמת חבלה ממשית (סעיף 380): תקיפה שבעקבותיה נגרמה חבלה. ההתאמה להסדר מותנה תלויה בחומרת הפגיעה ובנסיבות.
  6. הזנחת שמירה על כלי ירייה (סעיף 339(א)): אבדן נשק או השארתו ללא השגחה. ראו הסדר מותנה באבדן נשק.
  7. מכירת משקה משכר לקטין (סעיף 193א): עבירה שיכולה להיות רלוונטית לבעלי עסקים ולעובדים בבתי עסק.
  8. העלבת עובד ציבור (סעיף 288): קללות או הערות מעליבות כלפי עובד ציבור בעת מילוי תפקידו.
  9. תגרה (סעיף 191): מעורבות באירוע אלימות הדדי בין כמה אנשים.
  10. הסגת גבול פלילית (סעיף 447(א)): כניסה למקרקעין או לבניין ללא רשות, לרוב על רקע סכסוך בין שכנים או בין צדדים מוכרים.

3 דוגמאות להסדרים שפורסמו בשלוחה

הדוגמאות מבוססות על תיאורי עובדות שפרסמה המשטרה ללא פרטים מזהים, והן מקוצרות ומוכללות. אין בהן הבטחה לתוצאה דומה בתיק אחר.

תקיפה סתם: סכסוך שכנים בבניין מגורים

בבניין מגורים פגש אחד הדיירים בשכן ליד המקלט, ובלי סיבה ברורה קילל והכה אותו באגרוף בפניו.

אחרי ההסדר: התיק נסגר כ"סגירה בהסדר", עם תשלום לאוצר, פיצוי לנפגע והתחייבות להימנע מעבירה לתקופה.

הזנחת שמירה על כלי ירייה: אקדח שנפל מהנרתיק

בעל רישיון נשק הלך ברחוב, והאקדח נפל מהנרתיק כשהמחסנית בתוכו. עוברי אורח מצאו אותו והזעיקו את המשטרה.

אחרי ההסדר: הסדר מותנה כולל תשלום והתחייבות. ראו גם המקרה שבו ייצגנו בהמשך הדף.

היזק לרכוש במזיד: עימות על חניית נכה

אדם הניח פתק על רכב שחנה בחניית נכה ושרט את הרכב משני צדיו.

אחרי ההסדר: התיק נסגר ללא כתב אישום אם מולאו התשלום, הפיצוי וההתחייבות.

מי לא מתאים להסדר מותנה

לפי הנחיות חטיבת התביעות, עבירות תעבורה, עבירות כניסה ושהייה בישראל, איומים כלפי בן משפחה (ככלל), גניבת מכשירים אלקטרוניים חכמים והפרת צו אלוף אינן מטופלות ביחידה, וכך גם החזקת סם לצריכה עצמית ברוב המקרים. בנוסף, מי שנרשם לו בחמש השנים שלפני העבירה רישום תעבורתי הכולל מאסר בפועל או עבודות שירות עלול שלא להתאים. ההנחיות מתעדכנות, ולכן כדאי לבדוק מצב עדכני.

מקרה לדוגמה: הזנחת שמירה על כלי ירייה

במקרה שבו ייצגנו, מחזיק בנשק ברישיון שכח את הנשק ברכב. נפתח תיק בגין הזנחת שמירה על כלי ירייה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין, והוכן כתב אישום בבית משפט השלום בתל אביב. לאחר הצגת הנסיבות לתביעה, ובהן היעדר רישום פלילי בחמש השנים שקדמו לאירוע, נחתם הסדר מותנה בשלוחה באור יהודה. ההסדר כלל תשלום לאוצר המדינה בתשלומים חודשיים והתחייבות להימנע מעבירה לתקופה של חצי שנה. התיק נסגר כ"סגירה בהסדר", בלי הרשעה. פרטי הלקוח נשמרים בסודיות והמקרה מובא באופן אנונימי, ואין בו הבטחה לתוצאה דומה בתיק אחר. לפירוט נוסף ראו את המאמר הסדר מותנה באבדן נשק.

איך מתכוננים לפני החתימה

הסדר מותנה נחתם כשהחשוד מודה בעובדות, ולכן כדאי לא להגיע לשלוחה לפגישה בלי הכנה. נקודות שכדאי לעבור עליהן מראש:

  • לוודא מה בדיוק מיוחס לך בהודעה או בטיוטת כתב האישום, ובאיזה סעיף.
  • לעיין בחומר החקירה ולהעתיקו, בהצטיידות בדיסק און קי, ולבדוק אם הראיות מספקות.
  • לשקול אם יש טענות הגנה לפני שמודים בעובדות, כי ההודאה היא חלק מההסדר.
  • לבדוק רישום פלילי, תיקים תלויים ורישום תעבורתי בחמש השנים שלפני העבירה.
  • לאסוף מסמכים על הנסיבות האישיות, כמו עבודה, לימודים, שירות צבאי ומצב משפחתי.
  • אם יש נפגע עבירה, לבחון מראש האם פיצוי מתאים.
  • לוודא שאפשר לעמוד בתנאים, כולל תשלומים לאורך זמן, כי הפרתם עלולה לחדש את ההליכים.

אפשר לפנות לשלוחה גם בדואר אלקטרוני (hesderim-tlv@police.gov.il) או בפקס (03-6150434), אבל מומלץ לתאם את הגשת המסמכים עם גורם התביעה המטפל בתיק.

מה קורה אחרי הסגירה

תיק שנסגר בהסדר נרשם כתיק סגור. כדאי לבדוק מה נרשם ולשקול מחיקת רישום פלילי במקרים המתאימים.

ייצוג בהסדר מותנה בתל אביב

ייצוג כולל עיון בחומר החקירה, בחינת ההודאה הנדרשת, פנייה לתביעה והצגת נסיבות, וייצוג עד לחתימה ולעמידה בתנאים. ראו גם עורך דין פלילי.

קיבלתם זימון או הודעה על הסדר מותנה?

התקשרו לעו"ד עמנואל טראץ': 055-2550011 או השאירו פרטים.

ראו גם: הסדר מותנה בפרקליטות – כל היחידות, הסטטיסטיקה והדוגמאות, המחלקה הכלכלית ומחלקת הסייבר. כשהתיק מנוהל בפרקליטות ולא במשטרה, ההסדר נערך ביחידה אחרת ולפי הנחיית היועמ"ש 4.3042.

שאלות ותשובות

איפה נמצאת שלוחת הסדר מותנה בתל אביב?

הכתובת היא אריק איינשטיין 1 (קומה ג'), אור יהודה. מומלץ לוודא מראש מול גורם התביעה המטפל כיצד ומתי מתקבלים מסמכים, ובכל מקרה להצטייד בדיסק און קי להעתקת חומרי החקירה.

האם אפשר לפנות לשלוחה בפקס או במייל?

פרטי הקשר הפומביים של השלוחה הם פקס 03-6150434 ודואר אלקטרוני hesderim-tlv@police.gov.il. כדאי לוודא עם עורך הדין מה מוגש ובאיזה שלב.

האם הסדר מותנה נחשב הרשעה?

ככלל, תיק שנסגר בהסדר מותנה אינו מסתיים בהרשעה אלא בסגירה בעילה של "סגירה בהסדר". יש לבדוק את הרישום ואת התנאים.

אילו עבירות נבחנות להסדר מותנה?

על פי הנחיות חטיבת התביעות, השלוחות מטפלות בעבירות עוון, אם עומדים בתנאי סף, וישנם סוגי עבירות שאינם מטופלים בהליך זה. ההחלטה נתונה לתביעה ואין התחייבות לתוצאה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

מוקדם ככל האפשר, לפני החתימה ולפני שנקבעו תנאים, כדי לבחון את הראיות, את ההודאה הנדרשת ואת נסיבותיך.

ראו גם: הסדר מותנה | תל אביב | מרכז | צפון | דרום | ירושלים.

פנה לקבלת

ייעוץ משפטי ללא התחייבות

    055-2550011

    פנו אלינו

    שלחו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.

      פנו אלינו

      שלחו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.

        דילוג לתוכן