ייצוג עובדי שב"כ: חקירה במח"ש, תלונות נחקרים, סודיות וסיווג
עובד שירות הביטחון הכללי נתון למסגרת משפטית שונה מזו של השוטר הרגיל ושל עובד המדינה. חקירה פלילית, בירור תלונה נגד חוקר או דין משמעתי מתנהלים במסלולים שונים, והחובה לשמור על סודיות משפיעה על כל שלב. במדריך זה אסביר מה המסלולים, מה הזכויות ומה עושים כשמשהו מתחיל.
בקצרה
- חקירה פלילית של עובד שב"כ על עבירה שביצע בתפקידו מתנהלת במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אם היועץ המשפטי לממשלה החליט על כך.
- תלונות נגד חוקרי שב"כ נבדקות במנגנון ייעודי לבירור תלונות נחקרים, המבת"ן.
- זהות עובדי השירות חסויה לפי סעיף 19 לחוק שירות הביטחון הכללי.
- קביעת אי התאמה ביטחונית והליך משמעתי יכולים להשפיע זה על זה, ולכן כדאי להתייעץ לפני שמדברים בכל אחד מהם.
המסגרת החוקית
הדין העיקרי החל על השב"כ ועל עובדיו נמצא בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002. החוק קובע את תפקידי השירות, וגם את החובה לשמור על זהות העובדים בו. בנוסף, פקודת המשטרה קובעת הסדר מיוחד לחקירת עובדי השב"כ בעבירות שביצעו בתפקידם.
חקירה פלילית של עובד שב"כ: המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)
סעיף 49ט1 לפקודת המשטרה קובע שעבירה שעובד שב"כ חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו תיחקר על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה. בפסקי בג"ץ נקבע שהסמכות להורות על פתיחת חקירה של מח"ש במקרה כזה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא רשאי להאציל אותה לפרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה. הפרקליטות מוסמכת להורות על סגירת תיק תלונה לפי הדין הכללי.
בפועל זה אומר שכשעובד שב"כ מתבקש להיחקר, ההליך שונה מחקירה רגילה במשטרה. כדאי להיוועץ מיד ולברר מי מזמן אותך לחקירה, באיזה מעמד (עד או חשוד), ומה היחס בין החקירה הפלילית להליכים הפנימיים בשב"כ.
כדאי לדעת:
- אין לענות לזימון לחקירה לפני שמבינים באיזה מעמד מזמנים אותך, כי הדבר משפיע על הזכויות שלך.
- יש לך זכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה, וזכות שלא להעיד במקרה שהעדות עלולה להפליל אותך. הפרטים לפי הנסיבות.
- אין למסור מידע מסווג בחקירה בלי שאושר לכך, וכדאי לבדוק עם עורך הדין מה מותר לגלות ולמי.
תלונות נחקרים נגד חוקרי שב"כ: המבת"ן
תלונות של נחקרים נגד חוקרי שב"כ מוגשות למבת"ן, הגוף שמברר תלונות נחקרים. המבת"ן עורך בדיקה שכוללת פגישה עם המתלונן ובחינת חומר החקירה, והפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מחליטים אם לפתוח בחקירה פלילית. בעבר היה המבת"ן גוף שפעל מתוך השב"כ, ולפי המוקד להגנת הפרט האחריות עליו הועברה למשרד המשפטים. כדאי לבדוק את המצב העדכני במקור רשמי לפני שמסתמכים עליו.
כשמוגשת תלונה על עובד, כדאי לברר באיזה מעמד פונים אליך, לשמור מסמכים הקשורים לאירוע, ולא לתת הצהרות לפני שמבינים מה הנושא ומה ההשלכות.
סודיות: מה אפשר לומר, ולמי
סעיף 19 לחוק שירות הביטחון הכללי קובע, בין השאר, שזהות עובדי השירות, בעבר או בהווה, חסויה ואסור לפרסמה. חובה זו נשמרת גם במהלך הליכים במשטרה ובבית המשפט, ולכן בדרך כלל נדרשים דיונים בדלתיים סגורות והגבלת פרסום. עורך הדין יכול לבדוק מה מותר לגלות לעורך הדין ולבית המשפט, ולפנות לשירות בנושא לפני שמגיעים לחקירה.
סיווג ביטחוני ומשמעת
עובד שנחקר עלול להיתקל בהשלכות נוספות: השעיה, שימוע, העברה לתפקיד אחר או שינוי בסיווג הביטחוני. כדאי להבחין בין ההליכים. ההליך הפלילי נערך במח"ש ובבית המשפט, וההליך המשמעתי והסיווג נערכים באופן נפרד בשב"כ. ההכרעה באחד יכולה להשפיע על השני, ולכן הסדר הנכון הוא לנהל אותם בתיאום. אם נקבעה אי התאמה ביטחונית, ההשגה מוגשת תוך 30 יום, כפי שהסברתי במדריך סיווג ביטחוני בצה"ל.
מה עושים כשמשהו מתחיל
- שומרים את כל המסמכים: הזמנה, מכתב, הודעה בכתב.
- לא מדברים עם עדים או עם עובדים אחרים על האירוע לפני שמתייעצים.
- מבררים את המעמד: עד, חשוד או מתלונן.
- מודיעים לגורם המוסמך בשב"כ בהתאם להוראות השירות, כדי לא להפר חובה.
- מתייעצים עם עורך דין לפני הזימון או הפגישה הראשונה.
איך עובדים איתי
עבדתי בעבר כעורך דין במחלקה הפלילית-מנהלית בשב"כ, ואני מייצג בהליכי חקירה, משמעת וסיווג ביטחוני. המשרד שלי בתל אביב, בקרבת הקריה ומשרדי הממשלה באזור. אפשר לפנות בטלפון או ב-WhatsApp. ראו גם ייצוג משרתים מכל החילות ועורך דין צבאי.
שאלות נפוצות
מי מחליט אם העבירה תיחקר במח"ש?
לפי סעיף 49ט1, היועץ המשפטי לממשלה. הוא יכול להאציל את הסמכות לפרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה.
האם אפשר להיפגש עם עורך דין לפני חקירה?
כן. זו זכות של כל חשוד, וכדאי להשתמש בה במיוחד כשהדבר עלול להשפיע גם על הסיווג הביטחוני.
מה קורה לסיווג הביטחוני בזמן חקירה?
זה תלוי בנסיבות ובהחלטת השירות. כדאי לבדוק מה נקבע בכתב ולהגיש השגה במועד אם נקבעה אי התאמה.
מקורות
- בג"ץ 9018/17 ובג"ץ 9061/11, בנושא סעיף 49ט1 לפקודת המשטרה.
- חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002
- המוקד להגנת הפרט, ציר זמן בנושא המבת"ן
ראו גם: ייצוג שוטרים וייצוג סוהרים.
ראו גם: ייצוג אנשי כוחות הביטחון וייצוג עובדי המוסד ומשרד הביטחון.
פנה לקבלת
ייעוץ משפטי ללא התחייבות